האם גולדה בין "חכמי היהדות"? | ישראל היום

האם גולדה בין "חכמי היהדות"?

היוזמה להקים בעיר יבנה "היכל חוכמה", שבו יצדיע העם היהודי לאישים החכמים שחיו בקרבו במהלך ההיסטוריה, הוא רעיון נאה. ראוי רבן יוחנן בן זכאי שהמקום אשר בו הקים את בית המדרש שלו, "כרם דיבנה", במאה הראשונה לספירה, ואת הסנהדרין, יארח מרכז כזה, אשר יזכיר לנו את תבונתו של האיש שאמר לאספסיאנוס (שהתפעל מחוכמתו והציע לתת לו כל שיבקש): "תן לי יבנה וחכמיה, שושלת רבן גמליאל, ורופאים שירפאו את רבי צדוק". זו גם תהיה תשובה ליוספוס פלביוס, שלא טרח להזכיר את בן זכאי בדברי הימים פרי עטו.

אבל אליה וקוץ בה. המושג "חכם" ביהדות מתייחס לאדם בקי בתורה. בעברית המודרנית חכם הוא שם נרדף לנבון, גם אם הוא אינו בקי בתורה כלל. מי שיהיו אחראים לכניסת אישים בשערי היכל החוכמה אמורים להחליט מיהו נבון ומי אינו רשאי להתהדר בתואר הזה, וזו משימה יומרנית מדי. אפשר להחליט להכניס להיכל נשיאים וראשי ממשלה, שופטים ורבנים ראשיים, אמנים מפורסמים, ועוד ועוד. אבל אין, בהכרח, מתאם בין כל אלה לחוכמה, ואין מי שמייצגת טעות זאת טוב יותר מגולדה מאיר, ששמה פורסם כאחת המועמדות הראשונות להיכנס להיכל.

גולדה מאיר בוודאי לא היתה טיפשה. היתה לה חוכמת חיים בסיסית מאוד, ואפילו פיקחות מסוימת, אבל זקני מפא"י שהחליטו להמליך אותה לאחר מותו של לוי אשכול, עשו מעשה חסר אחריות רק משום שלא רצו לא במשה דיין ולא ביגאל אלון, שני היורשים הפוטנציאליים, והעדיפו מישהו "בלתי מזיק" וזמני (ממש כשם שיצחק שמיר הועדף בליכוד על פני דוד לוי ואריאל שרון). 

גולדה הובילה את ישראל לאסון הביטחוני הגדול ביותר שאליו נקלעה - מלחמת יום הכיפורים, לאחר שדחתה כל רעיון ישראלי (נסיגה חלקית מתעלת סואץ, כפי שהציע משה דיין) או בינלאומי (תוכנית יארינג מפברואר 1971, שהציעה הסדר עם מצרים תמורת נסיגה מרמת הגולן) לפתרון שהיה יכול למנוע אותה. גם לאחר שסאדאת הגיע לישראל, העזה לומר שלמנחם בגין ולנשיא המצרי מגיע פרס אוסקר ולא פרס נובל לשלום. כזו היתה "חוכמתה".

היתה זו חוכמה קטנה מאוד מצידה לפתור את הבעיה הפלשתינית בכך שטענה שאין עם פלשתיני, ושהיא עצמה פלשתינית, משום שבזמן המנדט הבריטי כך הוגדרו כל תושבי הארץ. היתה זו חוכמה קטנה מאוד לפטור את "הפנתרים השחורים" באמירה ש"הם לא נחמדים", אבל על כל האמירות הללו זכתה, בשעתו, לרעמי צחוק בקהל ולמחיאות כפיים סוערות, בייחוד בקרב יהודי אמריקה.

בין גולדה לרבן יוחנן בן זכאי אין ולא כלום, וגם לא בינה לבין כמה מן המועמדים האחרים לשכון בהיכל הזה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר