"ההתקפות האוויריות חסרות תועלת ולא יביאו לתוצאות טובות", כך טען באק מקיאון, יו"ר הוועדה לכוחות המזוינים של בית הנבחרים האמריקני, כאשר התנגד להחלטת הנשיא ברק אובאמה להורות על תקיפות אוויריות כחלק מהאסטרטגיה האמריקנית במלחמה נגד דאעש. ואכן, נראה שלמרות ההתקפות האוויריות הרבות של הקואליציה הבינלאומית, בראשותה של ארה"ב, דאעש אינו עוצר, רוכש לעצמו תומכים רבים וכובש כפרים נוספים במערב סוריה ובעיראק.
נראה שהשימוש הגובר בהתקפות אוויריות להשגת המטרה של חיסול המדינה האיסלאמית הוא מוגבל ולא יעיל מכמה סיבות: ראשית, מספר ההתקפות המצומצם ביחס לשטח הרחב שהמדינה האיסלאמית מחזיקה בו (צפון עיראק ומערב סוריה). מאז החלו ההתקפות של מטוסי הקואליציה הבינלאומית בסוף ספטמבר, הם ערכו רק כ־500 תקיפות אוויריות. כדי שהאמריקנים יוכלו להשיג את מטרותיהם, עליהם להרחיב את ההתקפות ולהשתמש במירב המטוסים העומדים לרשותם. אם לא יעשו כן, נראה שככל שהמדינה האיסלאמית תלך ותרחיב את שליטתה באזורים נוספים - כך היעילות של ההתקפות תפחת בשל יכולתם של אנשי המדינה לבסס את אחיזתם בשטחים שכבשו, להתחזק ולהשיג נשק ואמצעי לחימה מתקדמים שיאתגרו ויסכנו את מטוסי הקואליציה הבינלאומית.
הבעיה השנייה נוגעת לטקטיקה של הקואליציה המערבית. ההתקפות צריכות להתמקד ביעדים ספציפיים של מנהיגי המדינה כדי לגרום לשיתוק המדינה האיסלאמית, וכדי שיצליחו לזרוע פחד וליצור אנדרלמוסיה בקרב הפעילים. בשל המחסור במודיעין, ההתקפות היום נערכות על עמדות ועל מאחזים פתוחים של המדינה האיסלאמית. בהתקפות אלה אין שום ערך והן חסרות תועלת, מה עוד שפעילי המדינה למדו להתמודד עם ההתקפות האלו. בכל פעם שמטוסי הקואליציה מתקרבים, הם עוזבים את עמדותיהם, תופסים מחסה וחוזרים לעמדותיהם לאחר מכן.
שלישית - מחסור במודיעין. חוסר הרצון לשתף פעולה עם המשטר הסורי גורם למחסור במודיעין איכותי, שמקשה על הכוחות האמריקניים לפעול בסוריה. שלא כמו בעיראק, לארה"ב יש מודיעין איכותי בעקבות שיתוף פעולה עם גורמים רבים - לרבות הממשל המרכזי בבגדד והכורדים בצפון, אולם בסוריה, בשל המחסור במודיעין, נאלצים האמריקנים להתבסס רק על לוויינים, על מזל"טים ועל טיסות מעקב כדי לאתר יעדים פוטנציאליים לתקיפה, תוך כדי הזנחה של אמצעי איסוף מודיעין נוספים. כתוצאה מכך, מתברר שרוב ההתקפות שעורכים מטוסי הקואליציה בסוריה מתבצעות על בניינים ריקים, שננטשו דקות אחדות לפני ביצוען. יתר על כן, המחסור במודיעין מורגש גם בריבוי הפגיעות באזרחים בלתי מעורבים, שמספרם גדל והולך ככל שההתקפות נמשכות.
לבסוף, האמריקנים צריכים להבין שהמדינה האיסלאמית לא תובס באמצעות התקפות אוויריות, מאסיביות ככל שיהיו. המערכה לחיסול המדינה האיסלאמית צריכה לכלול גורמים רבים, לרבות כוחות יבשתיים. לשימוש בכוחות קרקע יש היבטים נוספים, ובכללם מבצעיים, מודיעיניים ופוליטיים. כלומר, קשר הדוק עם התושבים, הגברת הסיוע להם, תמיכה כלכלית וסיוע הומניטרי - נוסף על חינוך, על תעמולה ועל הסברה - יכולים לסייע לאמריקנים לצמצם את השפעתה של המדינה האיסלאמית בקרב התושבים ולמנוע את הצטרפותם של אזרחים נוספים לשורותיה.
לכן, הסכנה כי המשך ההתקפות האוויריות יגרור את ארה"ב ואת בעלות בריתה למעורבות עמוקה יותר בלחימה בעיראק ובסוריה, נוסף על החשש מפגיעה גוברת באזרחים חפים מפשע, עלולים לעורר את דעת הקהל בארה"ב ובעולם להסתייג מההתקפות ולהביא את הממשל האמריקני לסיים את המערכה עוד לפני השלמת ביצוע המשימה. לכן אולי הגיעה השעה לבחון מחדש את האסטרטגיה האמריקנית בטרם יהיה מאוחר?
הכותב הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי