בכל ערב יום כיפור שעון תודעתי מחזיר אותי במנהרת הזמן אל המלחמה שלא מרפה ממני. בכל פעם שאני מנסה להשליך אותה לסל הזיכרון, היא חוזרת וניצבת אל מול עיניי. מראה החברים שנפלו מיטשטש והולך, אך קולות הירי, ניסור שרשראות הטנקים, לפידי האש והאימה עדיין איתי במלוא עוצמתם.
הרגע הנורא מכל היה כאשר פגז תותח פגע במרכז הצריח, וחברי מאיר שטיין הי"ד נהרג ואני נפצעתי קשה. פצעי הגוף ניתנים לשיקום, אך חיבוטי הנפש נשארים כל עוד נשמת חיים באפנו. כל מי שחזר משדות הקרב של מלחמת יום כיפור מכיר היטב את צלקות הלחימה בנפש, ששום ניתוח פלסטי לא יכול להסירן.
כשחזרנו לאחר המלחמה אל האוניברסיטה, הפנמנו שהכל השתנה. אומה שלמה חיפשה תשובות לשאלות קשות, קיומיות ופילוסופיות. הביטחון העצמי של הקולקטיב הישראלי נשחק לבלי הכר. מרכבות האלים שעליהן שעטנו לאחר מלחמת ששת הימים טבעו במים אדירים של דם, אש ותימרות עשן.
הסטודנטים התחלקו בין שני מרצים שנתנו תשובות קוטביות למוראות המלחמה. קבוצה אחת הלכה שבי אחרי ד"ר משה קרוי, שהטיף לאגואיזם צרוף ומזוקק. כל אחד לעצמו ואחריו המבול. בתיאוריית האגואיזם מבית מדרשה של איין רנד, מחברת הספר "מרד הנפילים", היה קסם עבור חיילים ששילמו מחיר נורא בגין מחדלי הנהגה שנבחרה לייצג את הכלל. האמון בהנהגה נשבר, כל אחד אמור לעשות את החשבון האישי שלו ותו לא. הדברים הגיעו לידי כך שסטודנטים דרשו תשלום על צילום מחברת לימודים גם מחברים שנעדרו עקב שירות מילואים ארוך. אולמות ההרצאה של קרוי היו מלאים עד אפס מקום. הסלבריטאים החדשים של החברה הישראלית נטשו את בתי הקפה האופנתיים והצטופפו באולם גילמן באוניברסיטת ת"א. כסטודנט לפילוסופיה האמון על גישה ביקורתית, קלטתי במהירות שמדובר בדברי הבל, וכבר אז הבנתי שהחברה הישראלית תשלם את מחיר האסקפיזם - הבועה שאליה נכנסו רבים, ושעד היום טרם יצאו ממנה.
תשובה שונה נתן ד"ר יוסף בן שלמה, מרצה כריזמטי למיסטיקה יהודית. המסר העיקרי היה שלשכל האנושי יש מגבלות, ושאשליה היא לחשוב שבני אדם יכולים לקבל תשובות מספקות לשאלות קיומיות יסודיות. את המסר הזה הפנימו היהודים לאחר הטראומה של גירוש ספרד, מסר שקיבל ביטוי בקבלת האר"י שיצאה מצפת לכל תפוצות ישראל. מושגים כגון גאולה, משיחיות, תיקון עולם ורוחניות ממקורות היהדות איפשרו לרבים להתמודד עם הדילמות שהמלחמה נטעה בהם. ההרצאות דיברו לרגש ונקלטו בקרקע צמאה. בפרספקטיבה היסטורית אפשר לומר שתנועת החזרה בתשובה והכמיהה למקובלים ולקבלה גם הן תוצרים של מלחמת יום כיפור. בין האידיאות האגואיסטיות של ד"ר קרוי לנרטיב הרגשי של ד"ר בן שלמה נעה החברה הישראלית מאז ועד עתה.
בנקודה אחת השכל והרגש נפגשו. על החיים עצמם, כפרט וכאומה, אסור להמר. ההנהגה מחויבת לדאוג לביטחונם של האזרחים, ואלה מחויבים להפנים שיש מחיר לביטחון. אין שכירי חרב שיגנו עלינו בעת צרה. אם זהו המסר של מלחמת יום כיפור - אפשר למצוא בה נחמה פורתא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו