ירקות עודפים: לא חייבים להשמיד

בישראל, זבת החלב והדבש, מושמדות עשרות טונות של ירקות בכל שנה. לא באופן רשמי, כמובן. בשנים האחרונות לא הגיעה לשרי החקלאות ופיתוח הכפר כל פנייה להשמדת פרי הארץ וממילא, השרים לא חתמו ולא נתנו היתר לכך. 

לא מדובר דווקא בטונות של ירקות הנרמסים על ידי בולדוזרי ענק, או עולים בלהבה השמימה. ההשמדה יכולה להתרחש בשדה, בצורת ניתוק הגידול מהמים, משהתברר לחקלאי כי לא "יקבל מחיר" בעבור הסחורה שעבור המשק היא "עודפים". והיא יכולה להתרחש כתוצאה מדרישות "מעשר" שהשוק המקפיד על כשרות נדרש לעמוד בהן. והיא יכולה גם לעבור למרכזי מזון לבהמות, שבינינו, גם להן מגיע קצת.

עובדתית מדובר בכמות שולית. 8,000 טונות תפוחי אדמה מתוך כ־400 מיליון טונות שמגיעות לצרכן. העניין הוא שגם אנשים, והרבה, הם רק שוליים בטבלאות האקסל, אבל עבורם השוליים האלה הם כל ההבדל בין מחסור לבין ביטחון תזונתי.

קחו את הפלפלת - אותו ירק אדום, צהוב, ירוק וכתום הקרוי בטעות כשם התבלין החריף פלפל - פצצת ויטמין C. אכלת פלפלת אדומה אחת ביום, קיבלת את מנת הוויטמין C המומלצת לגוף, ועוד בטא קרוטן, שהוא נוגד חמצון מצוין ההופך לוויטמין A בגוף, וגם ויטמין B6 וויטמין E. הרבה בריאות. הבעיה היא שהבריאות הזו עלתה לנו ערב כיפור בערך 7 שקלים לק"ג, ובערב ראש השנה 10-14 שקלים לק"ג. במחיר הזה גם מעמד הביניים חושב פעמיים.

למי שכמוני יכול לאכול פלפלת בכל צורה ודרך, זה מעלה את הסעיף לראות חקלאי מהערבה, הנושא את השם המחייב ברק אומגה, שנאלץ להרוג את שדות הפלפלת שלו בעודם באיבם. למה? כדי לשמור על מחיר גבוה בשוק. כלומר, המונח "עודפים" הוא מלאכותי.  

בעולם קיימים פתרונות יצירתיים לעודפים. למשל צדק חלוקתי. האיחוד האירופי משכיל לנייד תוצרת חקלאית בין המדינות המשופעות לדלות. תארו לכם שבמזרח התיכון תיווצר הבנה של המנהיגים שהסכמי ניוד מזון יכולים להציל חיים. 

יש ממשלות הקונות תוצרת חקלאית עודפת, ומחלקות אותה לתלמידי בתי ספר או לנזקקים, שזו ההזדמנות שלהם ליהנות ממוצרי מזון טריים. לטעמי, לא על הממשלה לעסוק בזה. תאגיד חברתי לרכישת עודפים ולשיווקם, שיפעל ללא מטרות רווח, יוכל להיות מתחרה רציני לסיטונאים וממילא להשפיע על מחיר הפלפלת ושאר ירקות כך שכל השרשרת תוכל ליהנות ממנה. אפיק נוסף הקשור לשוק החופשי - גידול צמחים לייצור דלק ו/או פיתוח אמצעים להפקת דלק מעודפים.  

והלוואי שבשנה שנפתחה עלינו לטובה, בארץ ברוכת התוצרת, נשכיל להפוך את השוליים למרכז, את ה"עודפים" לשוויון, ואת אוצרות החקלאות של הטבע לסטארט אפ של בריאות, אנרגיה ושלום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו