שמעון פרס נחשב אחד המומחים הגדולים בעולם בחתירה לשלום, חתירה שזיכתה אותו בפרס נובל. כבר עשרות שנים הוא חותר תחת אישים וממשלות כדי לקדם תהליכי שלום, שפעם אחר פעם מתבררים כהזויים ומסוכנים. בימים אלה הוא העביר מסר ליאיר לפיד ולציפי לבני שעליהם לפרוש מהממשלה ולקדם תהליך מדיני. כמה עצוב שמדינאי בעל ניסיון אינו מסוגל להפיק לקחים מאירועים אקטואליים, ובמקום זאת מתמקד בעתידנות נבואית. נבואה שקיבלה אפיון מיוחד לאחר שחרב בית המקדש.
שמעון פרס נפגש לאחרונה כמה פעמים עם האפיפיור פרנסיסקוס, כולל לתפילה משותפת. תפילה שסחטה חיוך מדוד בן־גוריון שיושב שם למעלה ומביט בתימהון על המחזה שבו שותף עוזרו הנאמן. חשוב יותר שמר פרס ייפגש עם מנהיגי האיסלאם, המובילים את ההמון הפנאטי והרצחני סביבנו, ויגלה שאין להם שום נכונות להכיר במדינת ישראל בגבולות כלשהם, ובוודאי לא לעשות איתה שלום. אין ספק שבעקבות פגישות שכאלה הוא ישנה את דעתו. הנשיא אובאמה כבר התחיל להפנים עם מי יש לתרבות המערבית עסק. אובאמה לא מקיש בגג ולא מפזר כרוזים. הוא יודע שהמזרח התיכון החדש, שעליו ניבא שמעון פרס, הוא קן צרעות ומאורת צפעים שמטלטלים את הסדר העולמי. דברי ההבל לאחרונה על אבו מאזן כחמורו של המשיח גם הם מתגלים כקש וגבבה.
גדולת מדינאי, כמו גם של איש רוח, היא לדעת להודות בטעות. מי שמודה בטעות מעיד על עצמו שהוא חכם היום יותר ממה שהיה אתמול. במדינת ישראל יש קבוצה קטנה אך משפיעה הכוללת פוליטיקאים, סופרים ופרשנים שלא מוכנים, אפילו לרגע, להשפיל מבט אל המציאות. שילוב של דיסוננס קוגניטיבי עם תמימות כמעט ילדותית.
מסביב יהום הסער / פנאטים שוחטים אישה ונער / למען יונה עם עלה זית / הם מפקירים את הבית.
דוד המלך, משורר תהילים, כתב: "שכנה לה נפשי עם שונא שלום, אני שלום וכי אדבר המה למלחמה". לדיבורים האינסופיים על שלום יש השפעה משכרת. ממש כמו נהיגה בהשפעת אלכוהול. הנהגים אינם מסוגלים לשים לב לדרך, ומשתמשים בכביש משלמים את מחיר התאונה. חזון השלום המופרך החליש אצל רבים בתוכנו את הרצון לשרת בצבא ולהגן על המדינה. אבירי השלום שמסבירים לנוער כי צה"ל הוא צבא כיבוש גורמים לירידת המוטיבציה ולנכונות למסור את הנפש על הגנת המדינה. מי שמאשים את ממשלות ישראל בחוסר נכונות לקחת חלק בחגיגת שלום מזויפת ובחוסר נכונות לוויתורים, בימים שהטירוף משתולל סביבנו, לוקה בחוסר הבנה של מהות החזון הציוני ופוגע בלכידות הלאומית ההכרחית.
ימים אלה שלפני ראש השנה הם ימים של חשבון נפש אישי, ומאז הקמת המדינה גם לאומי. בימים שמדינת ישראל נאלצת להתמודד עם איומים מורכבים, אפשר לצפות גם מאנשי השמאל לעשות רגע הפסקה לצורך אתחול מחדש ושינוי מסלול. חשוב שיידעו כולם שאין שלום בלי ביטחון. רק ביטחון והתיישבות יכולים להבטיח שלום בעתיד. כל ויתור בענייני ביטחון למען שלום שקרי רק מקרב עוד מלחמות. הלנצח תאכל חרב השלום?!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו