שתי מדינות: בינתיים, להקפיא | ישראל היום

שתי מדינות: בינתיים, להקפיא

רובנו חשנו תסכול מכך שחמאס לא הופל מהשלטון במהלך מבצע צוק איתן. ולמרות זאת, צה"ל תיפקד באופן מיטבי. הוא ניטרל בהצלחה את האיומים המיידיים באמצעות השמדת המנהרות, והפחית משמעותית מהיכולת של חמאס לשגר טילים מתקדמים.

המסר החיוני ביותר שאותו הפנימה ישראל במהלך מבצע צוק איתן הוא שלעת עתה, מדיניות שתי המדינות ירדה מהפרק. בתנאים הנוכחיים, יהיה זה מטורף להציע שהרשות הפלשתינית תחת הנהגתו של עבאס מהווה פרטנר לשלום.

הניחו בצד את הצביעות, את השחיתות ואת ההסתה של הרשות. התעלמו מן העובדה שעבאס מאיים להאשים את ישראל בפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ומסרב לבטל את האיחוד שלו עם חמאס.

בהיעדר נוכחות צבאית ישראלית, חמאס היה שולט בגדה המערבית כבר היום. זאת ועוד, סקרי דעת הקהל מאשרים שאילו היו מתקיימות היום בחירות דמוקרטיות, חמאס היה מנצח. בתנאים שכאלו, המשמעות בפועל של מדינה פלשתינית היא הפיכה של הגדה המערבית לחמאסטן וחשיפה של כל מדינת ישראל, כולל ערי המרכז ושדה התעופה, לטווח ירי מרגמות וטילים לטווח קצר (שאותם כיפת ברזל אינה מסוגלת ליירט). חמאס, בתמיכת איראן, יוכל לבנות מנהרות וליצור תוהו ובוהו אפילו בתל אביב. בתנאים הללו, הסכמה למדינה פלשתינית היא בבחינת פעולה אובדנית.

בהינתן המרכיב הנוסף של ההידרדרות המהירה של האזור כולו לברבריות, ישראל אינה יכולה אפילו לשקול את קווי שביתת הנשק מ־1949 כבסיס לגבולותיה. יש הכרח שישראל תשמר גבולות הניתנים להגנה ותזכה להבטחה שמדינה פלשתינית תישאר מפורזת. יש לבטל כל הצעה, שלפיה כוח בינלאומי ימונה להבטיח את ביטחוננו. התפוררות כוחות האו"ם בסוריה ממחישה מדוע אסור לנו להכפיף את ביטחוננו לצדדים שלישיים.

דברים אלו אינם מרמזים על זניחת פתרון שתי המדינות בטווח הארוך. אנו לא נוכל לשמר את זהותנו כמדינה יהודית דמוקרטית אם נספוג לתוכנו מיליוני ערבים נוספים. עלינו להמשיך להיות מסורים להשגת הפרדה כיעד סופי, ועד שהדבר יקרה, לעודד אוטונומיה מוגברת והעלאת רמת החיים של הפלשתינים.

מנהיגינו מוכרחים לשים כעת בצד את התקוטטויותיהם הפנימיות ולהתאחד סביב המסר שלפיו פתרון מהיר אינו אפשרי, ושמדינה פלשתינית תוכל לקום רק כאשר הביטחון הישראלי יובטח.

יש בעייתיות רבה כשהרצוג, לפיד ולבני ממשיכים לשנן את המנטרה האבסורדית שלהם, שלפיה מעמדה הבינלאומי של ישראל מותנה בפתרון שתי מדינות עם עבאס.

בהקשר זה, עלינו להתמודד כעת עם הנשורת הפוליטית ההרסנית שנוצרה על ידי מדיניות ההתנחלויות הכאוטית שלנו. יש לנו כל זכות חוקית ומוסרית לבנות בתים נוספים בגוש עציון. ואולם תזמון ההודעה על הבנייה החדשה באזור זה, שנקבע על ידי שיקולים פוליטיים פנימיים קצרי טווח, היה בלתי אחראי בעליל והוחרף על ידי הקביעות האינפנטיליות, שלפיהן מדובר היה בתגובה לטרור.

הגיע הזמן שאנו נצהיר על המדיניות שלנו באופן חד־משמעי. מלבד במקרים של גידול טבעי, אנו נתיר בנייה רק בתוך גושי ההתנחלויות המרכזיים ובירושלים. עלינו להדגיש שהדבר מתיישב עם ההבטחות שניתנו לראש הממשלה שרון על ידי הנשיא בוש - התחייבויות שניתנו כתמריץ לעידוד הנסיגה הישראלית מעזה.

אנו ניצבים כעת מול אתגרים דיפלומטיים מרתיעים שיקבעו אם נתייצב מול עימות נוסף עם חמאס. למרבה הפלא, האירופאים, ולבסוף גם האמריקנים - לפחות לעת עתה - מציעים שעל עזה להיות מפורזת קודם להסרת המצור. הסיכוי קלוש, אך אם מצרים תמשיך להיות נחושה להביא לסופו של משטר חמאס בעזה, ייתכן שנופתע לטובה. הדבר עשוי להיות תמריץ משמעותי להשגת התקדמות אמיתית בהסרת איום הטרור בגבולותינו ובהתקדמות לקראת שלום. ואולם עלינו להזכיר לעצמנו שהאיום הקיומי המרכזי הניצב בפנינו אינו חמאס או הטרור הג'יהאדי, אלא איראן גרעינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר