מילת המפתח בייצור וויסקי היא סבלנות. הוא צריך להתיישן בחביות כמה שנים ותוך כדי כך העשייה שלו דורשת קבלת החלטות. התוצאות שלהן עשויות להתברר רק לאחר עשור או שניים. לכן, אין פלא שהיצרנים העצמאיים, שחוששים מהשינויים שתביא איתה היפרדות מאנגליה - עזיבת האיחוד האירופי למשל - חתמו על מכתב הקורא למצביעים לומר "לא" להיפרדות.
בינתיים זה לא עזר להם: רוב הסקוטים, אחרי שהם מחסלים בקבוק וויסקי, רוצים עצמאות.
וויסקי בסקוטלנד הוא עסק רציני. כ־35 אלף איש מועסקים בתעשייה הזו, שההכנסות שלה הן 85 אחוזים מכלל ההכנסות הסקוטיות מייצוא מזון. כן, וויסקי הוא סיבה לגאווה לאומית.
העדות הראשונה בכתב לזיקוק בסקוטלנד היא מסמך משנת 1494 המתעד משלוח של לתת, לנזיר ג'ון קור, לצורך זיקוק של 500 בקבוקי "אקווהויטה". אולם על פי ההערכות, זיקקו בסקוטלנד כמה מאות שנים קודם לכן. מי שאחראית יותר מכל לפריצה הגדולה של הוויסקי הסקוטי היא הוליווד של אחרי מלחמת העולם השנייה. הסרטים מאז הפכו את המשקה לסמל גבריות ולאחד המשקאות המבוקשים והיוקרתיים בעולם. אפשר לומר שתעשיית הקולנוע גם היא תרמה במשהו לגאווה הלאומית הסקוטית.
• • •
חומר הגלם העיקרי לייצור וויסקי הוא דגנים שעוברים תהליך הלתתה. גרעיני הדגן מושרים במים ומתחילים לנבוט. תוך כדי כך מתפתחים בהם אנזימים המסוגלים להפוך עמילן לסוכר. בשלב הזה מייבשים את הגרעינים, מבשלים אותם, מוסיפים שמרים שמפרקים את הסוכר ומקבלים מעין בירה בעלת כעשרה אחוזי אלכוהול. השלב הבא הוא זיקוק כפול, שבסיומו נמהל הוויסקי במים ומועבר ליישון בחביות עץ.
כאן מגיע השלב הבא בסוד הלאומי הסקוטי: וויסקי סקוטי חייב להיות מזוקק ומיושן על אדמת סקוטלנד - ולא בשום ארץ אחרת - להכיל לתת, דגנים ומים בלבד, ולהיות בעל ארבעים אחוזי אלכוהול לפחות. התוספת היחידה המותרת לשימוש היא קרמל, לצורך יצירת צבע אחיד.
מבין סוגי הוויסקי, הנמכר ביותר בעולם הוא הבלנדד, העשוי מדגנים המזוקקים בזיקוק תעשייתי יעיל וזול וממספר רב של תזקיקים מלתת המזוקקים בדודי נחושת, במזקקות שונות ונקראים סינגל מאלטים.
כדי להגיע לאותם טעמים בכל בקבוק ובקבוק, משתמשים המאסטר־בלנדרים - אמני הערבוב, בעשרות סוגי סינגל מאלטים.
בסוף המאה העשרים, כאשר ההתעניינות בוויסקי החלה לדעוך, הסינגל מאלטים עוררו אותה מחדש. חומרי הגלם, שנשמרו מאות שנים מאחורי הקלעים, עברו לקדמת הבמה והפכו לשחקני מפתח.
כיום פועלות בסקוטלנד יותר מ־120 מזקקות וויסקי. רבות מהן שייכות לתאגידים, מייצרות חומרי גלם עבור המותגים שלהן ובמקביל מייצרות סינגל מאלטים משלהן.
סקוטלנד מחולקת לכמה אזורים אשר בכל אחד מהם מזקקים סינגל מאלטים בעלי אופי ייחודי. ככל שמצפינים, המישורים הירוקים הופכים להרים גבוהים מכוסי צמחייה טבעית. זהו אזור היילנד המחולק לשלושה תת־אזורים: מערב היילנד, שטעמי הוויסקי המזוקק בו מושפעים מהקירבה לים, מרכז היילנד, וספייסייד שהוא אזור וויסקי בפני עצמו שבו פועלות יותר ממחצית המזקקות בסקוטלנד. את הוויסקי מאיילה, האי הדרומי ביותר במערב סקוטלנד, לא כולם אוהבים אבל אף אחד לא יכול להתעלם ממנו, בעיקר בגלל ריחות העשן, הכבול, היוד והמלח שלו.
שני אזורים נוספים הם האיים: אורקני, ג'ורה סקיי ועוד, שהוויסקי המזוקק בהם מושפע מהקירבה לים, וקמפבלטאון, אזור קטן שנמצא על לשון יבשה שבעבר פעלו בו 28 מזקקות, אך כיום שלוש בלבד.
כמו הסקוטים עצמם, וויסקי דורש סבלנות. קשה להתאהב בו בפגישה הראשונה, אבל אם תיקחו את הזמן, אין לי ספק שתוכלו למצוא את הוויסקי שלכם.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
