אתגר החינוך: להתקדם למצוינות

מערכת החינוך בישראל צריכה חשיבה מחוץ לקופסה בכל הנוגע לאופן שבו היא מלמדת את תלמידיה, ופתיחת שנת הלימודים היא הזדמנות טובה להכיר באתגר הזה. הקושי הוא אדיר משום שהמערכת צריכה להכין את התלמידים למקצועות שלמעשה עדיין אינם קיימים, ללמד אותם לפתור בעיות שטרם אותרו ולהכשיר אותם לפתח טכנולוגיות לאתגרים שטרם הוגדרו. האם החומר שלומד כעת הילד שמתחיל את כיתה א' יהיה רלוונטי עבורו גם בעוד שני עשורים? במידה מירבית לא, לכן הדבר הנכון הוא ללמד אותו ללמוד, לחקור ולפתור בעיות באופן יצירתי. לחשוב מחוץ לקופסה.

למה בעצם זה לא קורה? כי משהו השתבש אצלנו. ילד בגיל שנה שואל לרוב "מה זה?"; בגיל 3 הוא שואל "למה?" ובגיל 10 הוא שואל "איך?"; איך קרה שילדי ישראל הפסיקו לשאול שאלות אחרי גיל 10? אנחנו מבקשים מהילדים לצייר יפה ולא לצאת מהקווים, ומתפלאים ששנים לאחר מכן הם באמת לא יוצאים מהקווים. פעם שאלו אותי "למה התכוון המשורר?" ונתנו ציונים טובים למי שציטט נכון מהספר (או מתקציר הספר). לשיטתי, את הציונים הטובים צריך לתת דווקא למי שנותן את התשובה המקורית ביותר. אנחנו בעצמנו מדכאים את היצירתיות ואת החשיבה שלהם.

הצורך לגרום לתלמידים לחשוב במקום לשנן מתחדד לנוכח שני תהליכים שקורים כיום בכל המדינות המפותחות. ראשית, מאחר שכל המידע נמצא בקצה האצבע (אינטרנט), המוטיבציה של התלמידים להתאמץ הולכת ופוחתת. שנית, העולם הפך היום להרבה יותר שטוח; ילדים ישראלים כבר לא מתחרים בינם לבין עצמם אלא מול עמיתיהם ממדינות אחרות - בתיכון ובמיוחד לאחר מכן, באקדמיה, בשוק העבודה ובכלכלה העולמית.

אבל לא מדובר רק בחשיבה לעומת שינון. אנחנו צריכים גם לשאוף למצוינות. להיות הטובים ביותר. ישראל התברכה במוחות מעולים, אך הנתונים המלמדים באיזה אחוזון נמצאים תלמידי ישראל המצטיינים במתמטיקה ובמדעים, לא מספרים את התמונה המלאה. אם יש מדינה אחת שלא יכולה להסתפק בתוצאות המבוססות על אחוזים - זאת ישראל. אין זה משנה אם ישראל עוקפת מדינה כזאת או אחרת מבחינת שיעור המצטיינים, כי מדינות אחרות בעלות אוכלוסיות גדולות יותר, שאולי נמצאות מאחורינו, יכולות, מבחינה כמותית, להוציא תחת ידן יותר מצטיינים.

פרויקט בהיי־טק חייב לעמוד בכמה קריטריונים: קביעת מטרות, איתור פערים מהמצב הנוכחי, הגדרת תוכנית לסגירתם ומדידות בזמן אמת ושינוי בזמן הצורך. גם כדי להוביל לשינוי שבו הלמידה בבתי ספר היא למידה לחשוב ולמידה אתגרית ברמה של 5 יחידות, צריך ליישם דפוס פעולה דומה. חשיבות החינוך במדינת ישראל גבוהה מכל פרויקט היי־טק, ויש לנהלו בהתאם.

הנתונים מראים שמספר התלמידים שניגש ל־5 יחידות מתמטיקה יורד בהדרגתיות כבר חמש שנים ברציפות. אני מברך על כל יוזמה שמקדמת העמקה, למידה משמעותית וחינוך לערכים, אך אם רוצים להוביל שינוי, אין לישראל ברירה אלא למדוד את עצמה כל הזמן ולבחון שוב ושוב אם אנו מצליחים לגרום לילדינו לחשוב יותר במקום לשנן, ולשנות את מגמת הירידה.

אין לנו את הלוקסוס לגלות שמשהו מקולקל רק בעוד כמה שנים, ואז להמתין עוד כמה שנים נוספות כדי לראות אם הצלחנו לתקן. מדידה בזמן אמת היא הכרחית. למשרד החינוך אין כיפת ברזל; כדי לייצר שכבת הגנה של מצוינות ולזכות בדיבידנד שלה בעתיד חייבים להתחיל בשינוי כבר כיום.

התוכנית האחרונה של משרד החינוך, ששמה למטרה להפסיק את הירידה במספרם של תלמידי 5 יחידות, להעלות את מספר הניגשים השנה ב־15 אחוזים, להכפיל את מספר התלמידים בתוך פחות מחמש שנים ולמדוד את התקדמות הפרויקט לאורך זמן - היא פעולה מבורכת. על חברות ההיי־טק והחברות עתירות הידע מוטל התפקיד לסייע למשרד החינוך להגשים מטרות אלה.

הכותב הוא נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו