פשעים בכסות האהבה

1. שחקני ציר דומיננטיים הם מושאי הערצה לא רק בקרב אוהדי מכבי ת"א, אלא בעיקר אצל ראשי הקבוצה, ועל כל פשעיהם כיסתה אהבה ובעיקר היכולת. כשארל וויליאמס הגיע עשר דקות למשחק פלייאוף מול ר"ג, או כשחבריו רצו באימון והוא שכב על הספסל עם רדיו־טייפ ענק, העלימו במכבי ת"א עין כי וויליאמס היה אז אימת הרחבות ביבשת. 

כשרנדי ווייט השפיל את וינקו ילובאץ' בראיון עיתונאי זה נגמר בקנס כפול; כשאמרו לקפטן נדב הנפלד שאין כסף לתוספת שכר, רצו לארה"ב להביא את נייט האפמן בפי שלושה; כשסופוקליס שחורצאניטיס, שכהגדרת גורם עבר במועדון "לא השלים מעולם אימון במכבי", שיגע את המערכת כל שני וחמישי בפציעות, חלקן אמיתיות, כולם עברו על זה לסדר היום. ככה זה כשב־15 דקות למשחק אף אחד ביבשת לא יכול לעצור אותו, אפילו לא המאבטחים בהדר יוסף.

למכבי ת"א היתה הזדמנות השבוע להתיר את חוזהו של סופו ללא מתן פיצוי. שחקן מקצוען שאמור להשתכר העונה 800 אלף דולר צריך לשמור על עצמו גם בפגרה ולא לעלות ל־175 ק"ג, 30 ק"ג פחות ממשקל השיא שרשם ב־2007 ושבעטיו נשלח לסדנת הרזיה ממושכת בשווייץ. 

כבר בעונה שעברה סבל סופו מעלייה בלחץ הדם, שחייבה אותו לנוח יומיים, מה שלא הדליק עבורו תמרור אזהרה בקיץ הנוכחי. אתמול נטען שאילו מכבי היתה משחררת את סופו, הקריירה שלו היתה נגמרת. לדעתי, במכבי עדיין משוכנעים שאם בתוך שלושה חודשים סופו יחזור לעצמו, הוא ישוב לשאוב כל מה שמפריע לו ברחבה. אשרי המאמין.

2. צריך לתת קרדיט למכבי ת"א על היציאה המהירה מהמקום בהחתמתו של אלכס מאריץ', שאחריו רדפה בארבע השנים האחרונות. 

אבל אחרי עונה כושלת בקובאן (משחק השיא של סופו בעונה שעברה היה מולו ומול ריצ'ארד הנדריקס), ושנתיים שבהן היה נער פוסטר בפנאתינייקוס של ז'ליקו אובראדוביץ', חשבתי שמכבי תכניס את היד לכיס ותביא את מירוסלאב ראדוליצה הסרבי (1.3 מיליון דולר), שנראה מצוין השבוע מול ארגנטינה, ולא את מאריץ', שמשחק השיא שלו היה מול דיאור פישר באפריל 2010. 

אך במכבי חיפשו שחקן שיהיה "טרגט" (מטרה בצבע) מסוגו של סופו, ולכן צפו לעלייה משמעותית בדקות המשחק של אלכס טיוס ולמאבק עיקש של מכבי ת"א שלא יוענש על ההברזה בקיץ מהנבחרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו