מבחנים על פני הזמן

1. רוב אמצעי התקשורת והפרשנים בעיני עצמם ניסו לשכנע את הציבור הישראלי שהפסדנו במלחמת צוק איתן. אנחנו באמת מדינה מוזרה. הצד המפסיד "חוגג" את התרסקותו, ובצד המנצח מסכימים איתו. יש שקראו לזה תיקו עגמומי, כאילו שאפשר להשוות מלחמה לכדורגל. הרי אין כאן שופט ולוח התוצאות האלקטרוני הוא אפילו לא וירטואלי. 

ביוני 1982 יצאנו למלחמת לבנון הראשונה נגד אש"ף ופת"ח, שכמו חמאס ירו קטיושות וביצעו פיגועים קטלניים (מעלות, אביבים). כבשנו את צור ואת צידון ולבסוף גם את ביירות. הפלנו עשרות מיגים סוריים וגירשנו את יאסר ערפאת ומפקדיו לתוניסיה. לכאורה ניצחון ענק. 

בראייה של עשרות שנים מדובר בהפסד קולוסאלי. במקום המגורשים קיבלנו אויב קשה ואכזרי יותר (חיזבאללה); עיסקת שבויי ג'יבריל ב־1985 רודפת אותנו עד היום; ואדריכלי אוסלו החזירו את ערפאת לרמאללה, בדרך לאינתיפאדה שנייה, פרועה, וליותר מ־1,000 ישראלים הרוגים.

 

2. מערכה, בייחוד מול ארגוני טרור, בוחנים בפרספקטיבה של זמן. מי שמתעקש לקבוע כאן ועכשיו אם ניצחנו, שיפעיל בבקשה את "אינדיקציית אייזנקוט" (של האלוף גדי אייזנקוט) - מי מהצדדים רוצה עכשיו יותר לחזור ל־7 ביולי, היום שבו הכריז צה"ל על מבצע צוק איתן? ברור שחמאס. 

אז לחמאס היו הכלים לבצע בנו, ביום פקודה, את "מלחמת יום הכיפורים 2 - בריבוע": כניסת מאות מחבלים דרך המנהרות ליישובי עוטף עזה ולמוצבי צה"ל וגרימת טבח, בשילוב חטיפות חיילים. אנחנו היינו מגיבים בהפצצות ואז חמאס היה יורה מטחי טילים, שספק אם סוללות כיפת ברזל היו מוכנות ומוצבות בשעת הפתעה כזאת להגן על העורף. 

תוסיפו לזה שחלק משדרת הפיקוד חוסלה, פלוס חנק כלכלי, ותאמרו תודה לאל, ולכל אלה שאחראים לכך, שהנייה ואבו מרזוק התחננו השבוע להפסקת אש - ללא התנאים שעליהם התעקשו תחילה.

 

3. הזעם של תושבי עוטף עזה מובן, אבל הוא צריך להיות מופנה לכל מי שמ־2001 זילזל בהם והפך את רוב תושבי הדרום לאזרחים סוג ב'. ראשי המדינה, שקראו לקסאמים "שמאסמים" ושבגירוש תושבי גוש קטיף הפכו את רצועת עזה לחמאסטן; אמצעי התקשורת שסיקרו בהרחבה את התספורות של נינט, אבל לירי טילים קראו "טפטוף" אם כלל סיקרו זאת. 

הצלחת צוק איתן תיבחן לא רק בזמן השקט שנקבל, אלא ביישום הבטחתו של אלוף פיקוד דרום סמי תורג'מן: כל מנהרה שתיחפר מעכשיו וכל משלוח טילים שיוברח ייתקלו בתגובה קשה מצידנו.

 

4. גם השמאל הישראלי, על חלקיו ההזויים השוכנים בעוטף שוקן, יצא כמפסיד גדול מצוק איתן. תיאוריית "שטחים תמורת שלום" נענתה ב־4,500 רקטות ובעשרות מנהרות. עכשיו הם נתלים באבו מאזן כמשיח החדש. אותו אבו מאזן שחמאס גירש מעזה לפני כעשור והשב"כ הציל אותו מהפיכה לפני פחות מחודשיים. אותו אבו מאזן, שאהוד יערי הקרין סרטון לפני כחודש, שבו יו"ר הרשות הפלשתינית מתחייב בפני בנו ונכדו שהם יחזרו לדירתם בצפת. 

האם בו נשים את מבטחנו וייעודנו, וניתן לו את רוב שטחי יהודה ושומרון ונקבל את עוטף פלשתין - פצמ"רים למודיעין, מנהרות לכפר סבא ולהוד השרון וסגירתו לצמיתות של נתב"ג? מישהו צריך ללחוש לנתניהו שהפלשתינים כבר מזמן לא נמצאים באופק. הם במנהרות. 

וכמו שאמר משה דיין על קברו בנחל עוז של רועי רוטברג ז"ל, ב־1956: "אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, המצפים לרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תיחלש ידינו. זו גזירת דורנו: להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תישמט מאגרופנו החרב - וייכרתו חיינו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו