ארגון דאעש וארגון חמאס אחים הם. אחים לנשק, אחים בדת, אחים לגועל. זה נבלה, וזה טריפה. האחד שונא כל דבר שלא דומה לו, ואילו האחר מתעב כל מה שלא סוני. זה מכנה עצמו "מדינה איסלאמית", וזה שואף לכונן אותה מטרים מאיתנו.
המזרח התיכון, לא במקרה, הצמיח את שתי המכות כמו שכתבנו כבר לפני שבועיים, במאמר שבו טענו כי המלחמה בחמאס זהה למלחמה בדאעש. בעיה שלנו? לא רק. אלא שאנחנו חיים באותה שכונה, ולנו, דומה, בוער יותר. המלחמה בחמאס צריכה להיות זהה למלחמה בדאעש. אם לא למעננו, לפחות למען המוסלמים.
לארגון חמאס, כמו לכל ארגון פלשתיני, חשוב מה יגידו. אולי כאן אפשר למצוא את ההבדל היחיד בין שני הארגונים. הרחוב האירופי הוא קליינט טוב. חמאס, ארגון טרור רצחני, הצליח למתג עצמו בקרב בורים (והם רבים ביבשת) כארגון לשחרור לאומי. כי הרי ידוע שהפלשתיני הוא הקורבן. זה הנרטיב. מה, הפלשתיני יכול להיות גם קורבן וגם צורר במקביל? אז מה הפלא שבפאריס הפגינו החודש למען עזה עם פעילי עמותה המכונה "שייח' יאסין" (מייסד חמאס). מותר להקיא.
בשיחת טלפון עם מזכ"ל האו"ם ביקש ראש הממשלה נתניהו להבהיר כי "חמאס זה דאעש, ודאעש זה חמאס". בארגון בעזה מודעים לרגישות ולסלידה היום מארגון המדינה האיסלאמית, בוודאי אחרי עריפת ראשו של העיתונאי האמריקני ג'יימס פולי והפגיעה באוכלוסייה הנוצרית בעיראק.
חמאס נלחץ מאוד מההשוואה לדאעש ומיהר לבדל עצמו ממנו. "ההשוואה הזאת היא שקר שנועד להתל בציבור האמריקני. אנחנו איננו קבוצה דתית קיצונית. אנו נגד הרג של כל אזרח באשר הוא", הגיב חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית. מותר לצחוק, למרות שהימים קשים.
אלא שחמאס לא יודע לנהוג אחרת מכפי שנוהג ארגון טרור. הלוא דנ"א לא משנים. במקביל להבהרות המטופשות והשקריות של משעל ושל עיזאת א־רישק, הוציא חמאס להורג מאז יום חמישי 25 "משתפי פעולה" עם ישראל בכיכר העיר. חמאס הקים מדינה, כבר אמרנו, בעזה, עם מערכת משפט לתפארת.
צריך דחוף לתת להם מדינה... ארגוני זכויות אדם בעולם מטיפים לכך זה שנים... צריך לדבר עם חמאס... ליבי, ליבי עם תושבי עזה...
אף שחאלד משעל נעלב מההקבלה עם דאעש, צריך אולי להזכיר לו כי לחמאס ולדאעש תפיסות עולם זהות: שני הארגונים מבקשים להתפשט, להקים משטר הנשלט על ידי השריעה, להרוס את תרבות המערב. ושניהם שלוחות של תנועות גלובליות של האיסלאם הרדיקלי, האחד תוצר של ארגון אל־קאעידה שנראה כה מתון וחביב לעומת דאעש, ואילו חמאס הוא תוצר של האחים המוסלמים, אלטרנטיבה שעד לא כל כך מזמן נתפסה בוושינגטון כאלטרנטיבה שפויה למשטר הדיקטטורים הערבים. בשני המקרים נקבל ח'ליפות שבה לכופר אין מקום. חמאס, כמו האחים המוסלמים, מבקש להביא את המאה השביעית למאה ה־20. דאעש, כמו הסלפים, מבקש להביא את המאה ה־20 למאה השביעית. בשני המקרים טוב לא ייצא מזה.
הרשת מוצפת בחודשים האחרונים בסרטונים ובצילומים מזוויעים של מסעות ההרג המחליאים של דאעש. היה צריך שאזרח מערבי יוצא להורג כדי שההלם במערב יהיה גדול. אלא שחמאס, בדיוק כמו דאעש, מטיל מורא על השטח שבו הוא שולט (תשאלו את אנשי כוח 17 של פת"ח ששרדו ברצועה ב־2007) ומבסס את שלטונו על איומים ועל הוצאות להורג, שבהן רעולי פנים רוצחים את הקורבן מול ההמון מתוך כוונה להטיל אימה על הציבור. ויש גם חינוך הדור הצעיר למאבק מזוין עד מוות נגד כופרים. שני הארגונים רודפים ומדכאים מיעוטים לא מוסלמים, כולל נוצרים.
שני הארגונים מדכאים נשים וכופרים, מפרים את החוק הבינלאומי ואמנות זכויות אדם, שואפים לכמה שיותר הרג של אזרחים בשטח שבו הם רוצים לשלוט. כל כך ברור שדאעש וחמאס אחד הם - האם מישהו חושב שאפשר לנהל מו"מ עם דאעש?
כיצד אפשר לנהל משא ומתן עם כאלה המטיפים לאמונה באללה - אבל אין להם אלוהים?
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
