הערך המוסף של הסיכול הממוקד | ישראל היום

הערך המוסף של הסיכול הממוקד

ערך החיים הוא לא רק ערך עליון אלא גם ערך מקודש. הציווי "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך", כפי שנכתב בספר דברים (פרק ל', פסוק י"ט), עבר עם השנים מעין הרחבה להכרה בכך שחיים של כל בן אנוש חשובים בפני עצמם, ואין זה משנה אם הוא יהודי או לא. הדגיש זאת הרמב"ם בספרו "משנה תורה" כאשר דן במשפט "כל המקיים נפש אחת מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".

נדבך נוסף לתפיסות הללו הוא הקוד האתי, שאותו יזם צה"ל, ושבו מופיע כבוד האדם כאחד משלושת ערכי יסוד וערך חיי אדם כאחד מהערכים המרכזיים שעליהם יש לשמור, בייחוד בשעת מלחמה. בשל כך, הסיכולים הממוקדים הם בבחינת ברירת המחדל ההגיונית שלנו. לא רצינו להגיע להסלמה בדרום או לצאת לסבב אלימות נוסף אל מול חמאס. משעה שהנהגתו החליטה לשבור את הכלים, עשינו כל שביכולתנו כדי להימנע מלפגוע בחיי אדם. אנו מעבירים סיוע הומניטרי לתושבים ומטפלים ברבים מאלו המבקשים מאיתנו מקלט. 

יותר מכך, בניגוד למדינות המערב, המטיפות לנו מוסר על פגיעה בחיי אדם אך כאשר מדובר בהן לא עושות זאת, ודוגמאות יש למכביר, הרי לדברי וויל סלטן, פרשן המגזין האמריקני הנחשב "סלייט", צה"ל קבע בעזה רף חדש של מוסריות. הוא ביצע השוואה למקומות אחרים בעולם, והממצאים שלו היו חד־משמעיים. אותנו זה לא מפתיע. 

הסיכול הממוקד עמד למבחן משפטי של בג"ץ, שאישר אותו במועד סמלי כל כך: ביום האחרון לכהונתו של הנשיא אהרן ברק בדצמבר 2006. כלומר, הלכת הסיכול עברה אישורים של הגורמים החשובים העוסקים בעניין. 

הסיכולים הממוקדים כנגד ארכי־רוצחים פלשתינים הם לא רק דבר צודק כי אם גם דבר חכם, שכן אנו מצליחים במידה רבה להמשיך להימנע מלפגוע באוכלוסייה חפה מפשע ולפגוע במי שהוא בן מוות באמת. ישראל לא רצתה שאשתו ובנו התינוק של מוחמד דף ייפגעו, אך היה הכרח לפגוע בדף עצמו, שכן הוא אחראי לא רק למותם של אינספור ישראלים, אלא גם למותם של אינספור פלשתינים. מה שעשינו בכך שהחזרנו לחיים את הסיכולים הממוקדים הוא הנצחת העיקרון שמי שבא להרוג עשוי יהיה להיהרג בעצמו. יותר מכך, הסיכול הממוקד יוצר הרתעה, ואין תימה, אם כן, שמנהיגי חמאס העמיקו את מקומות המסתור שלהם. 

לאחר עיסקת שליט עלתה על סדר היום הסוגיה שעסקה ברוצחים אשר שוחררו בעסקאות מחבלים וחזרו לעסוק בטרור. מתוך 1,150 משוחררי עיסקת ג'יבריל, שליש חזרו לעסוק בטרור. באמצע שנות ה־90 שוחררו אלפי מחבלים ומאות מהם חזרו לעסוק בטרור. ראאד עטאר, מוחמד ברהום ואבו שמאלה לא יחזרו - בוודאות - לעסוק בטרור. 

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר