הגזענות הסמויה מן העין

לפני שנים הרסתי מסיבה. זה היה בימי הנשיא משה קצב. הוא כינס כמה עורכים ואישי ציבור ערבים בבית הנשיא. הערבים היו שם כדי ליילל על כך שמאז אחד מגלי המהומות, יהודים לא עשו קניות ביישובים ערביים. היהודים היו שם כדי להנהן בהסכמה ולקרוא לקוראיהם להציף את היישובים הערביים בכרטיסי אשראי.

דיברו כמה אנשים על כמה החומוס והסלטים במסעדות הערביות הם משהו־משהו, ולמה אחוות עמים זה חשוב. לקראת הסוף פנה אלי כבוד הנשיא קצב, ושאל מה יש לי לתרום. עניתי לו שאין לי, כי אני לא שוכח כיצד השכנים של האנשים המכובדים שיושבים לצידי עשו פוגרום במצפה בגליל, חסמו כבישים במשך כמה ימים, ובמחסומים בדקו אם הנהג יהודי, ואם התשובה היתה חיובית - שרפו את מכוניתו.

"אתה רציני", שאל הנשיא.

כן, עניתי לו, לא רוצה להיכנס ליישובים שלהם.

הערבים התעצבנו, ואחד מהם הסביר שבגללי הם איבדו את החשק ליהנות מהכיבוד. הרסתי להם את המסיבה. אני מניח שהם התגברו.

מה שמזכיר סיפור שפעם מחנכים בבתי ספר דתיים נהגו לספר לתלמידיהם. שני חיילים שירתו ביחד בקריה, חילוני ודתי. השניים ישבו בערב ביחד בבסיס, והחילוני סיפר שעוד מעט הוא יוצא למסיבה בעיר והזמין את חברו הדתי להצטרף.

החייל הדתי הוריד את הכיפה, שם אותה בכיס, ויצא למסיבה. אלא שמייד כשיצא מהבסיס דרסה אותו מכונית, והוא מת. כשהגיע לעולם הבא, התייצב מול הגדול מכולם ושאל: "אמור נא, אל גדול, למה הרגת אותי? כל כך האמנתי בך, התפללתי כל יום, שמרתי שבת, תרמתי לצדקה".

ענה היושב במרומים: "אה, זה אתה? לא זיהיתי אותך בלי הכיפה".

תיאוריית הקשר

מי שדורשים שישראל תספק חשמל לעזה חינם, וגם מים, ושירותי אינטרנט, ואם אפשר גם שתעשה להם נעים בגב - הם אותם אנשים שדורשים שישראל תקלוט כאן מחפשי עבודה מסודאן, תספק להם חינוך ותתעלם מהעבריינות שלהם (הם נכנסו לישראל שלא כחוק והיו אמורים לעמוד על כך לדין). מי שדורשים מכל אחד מאיתנו לשלם את חשבון החשמל של מוחמד דף - הם גם אלה שתובעים מאיתנו לפתור את הבעיות של אריתריאה. ומי שתובעים מאיתנו לחבק את הסודאנים, גם דורשים להקים מדינה פלשתינית כדי לשמור על הרוב היהודי, ומי שמשתמשים בטרמינולוגיה הזו, "לשמור על הרוב היהודי", מתעבים גזענות.

אבל אין להם בעיה עם צביעות.

ונחזור לחרדת הגזענות

נמאס כבר מהשטות המנותקת מהמציאות של "התגברות הגזענות" בישראל. למה? כי הנה חלק קטן מהאירועים שמהם מתעלמים קשקשני "התגברות הגזענות": הרס מטעים של חקלאים יהודים על רקע לאומני (במימדים של פי כמה מהעקירות של עצי זית בבעלותם של פלשתינים). ניסיונות רצח של יהודים באמצעות יידויי בקבוקי תבערה ואבנים (בתוך הקו הירוק לא פחות מאשר מעבר לו).

רק לפני חודש, בכמה מקומות בארץ, ערבים ישראלים הציבו מחסומים, בדקו אם הנהג יהודי - ואז זרקו אותו החוצה ושרפו את המכונית.

בנגב, יידויי אבנים וגם בקבוקי תבערה לעבר מכוניות - מתרחשים כמעט מדי לילה. מקשקשים שהבדואים מקופחים, וגם לא דאגו להם למיגון. כאילו שאם יהודי ישתלט על אדמת מדינה ויבנה עליה בית לא חוקי - המדינה תיתן לו מיגון.

כבר שנים, מי שבונה בית חדש, חייב לבנות בו ממ"ד. על חשבונו. . הבדואים בנו בצורה לא חוקית, כמובן שגם לא בנו ממ"ד - ועכשיו הם דורשים שנממן להם מיגון. מקופחים? סליחה? 

רצחו ערבי. אבל גם שלושה נערים יהודים, ועוד נערה יהודייה, ממש באותה תקופה, ועוד כמה מאות ניסיונות רצח באמצעות בקבוקי תבערה ואבנים.

מישהו מקשקשני השמאל העמיד משמרות מחאה מול בית הרוצח של נטלי דדון? או מול בתי האנשים מקלנסווה שבשבת אחת חסמו את הכניסה למושב סמוך בצמיגים בוערים וביידויי סלעים?

הגרפיטי של תג מחיר הפך ל"טרור". אבל בשנתיים וקצת האחרונות נשרפו וחוללו 50 בתי כנסת בתוך הקו הירוק על רקע לאומני. ועוד נושא שלא מדברים עליו: בכל יישוב יהודי הסמוך ליישובים ערביים סובלים ממכת גניבות. זה לא פוליטיקלי קורקט לדבר על המכנה המשותף של הגנבים.

כיוון שדיברנו על מכת גניבות ועל סטריאוטיפים, זה הרגע להיזכר בימיו של שליט רומניה המנוח, ניקולא צ'אושסקו, פאר הממלכה.

באחת מישיבות הממשלה פנה אל צ'אושסקו שר החוץ שלו ולחש באוזנו: "אני לא יודע מה לעשות, שר האוצר גנב את שעון הזהב שלי".

"חכה רגע", אמר צ'אושסקו. הוא קם ממקומו, הסתובב בחדר כמה דקות וחזר למקומו. הוא לחש באוזנו של שר החוץ: "הנה השעון, קח".

שר החוץ לקח את השעון ואמר לצ'אושסקו: "תודה, מה אמר שר האוצר"?

צ'אושסקו צחק: "הוא לא אמר מילה, הוא אפילו לא הרגיש שלקחתי לו את השעון".

שלוש הכרזות

1. נציבת האו"ם לזכויות האדם פירסמה הודעת גינוי לישראל וארה"ב על הפגיעה בזכויות האדם של הפלשתינים. הסיבה: הן אינן חולקות את פרי האינטליגנציה הישראלית, הטכנולוגיה של כיפת ברזל, עם החמאס.

2. הילארי קלינטון, לשעבר שרת החוץ של ארה"ב, טענה שהחמאסניקים נאלצים לשגר רקטות מאזורי מגורים כיוון שעזה צפופה ואין בה שטחים פנויים.

3. ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים האמריקני, אמרה ש"צריך לתת אמון בקטארים שהבטיחו לה שהחמאס הוא ארגון הומניטרי".

כיוון שמדובר ללא ספק בהצהרות חשובות, ראוי לסכם את כולן: הארגון ההומניטרי חמאס סובל מהיעדר שטחים פנויים באינטליגנציה. 

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו