השבת נקרא בבתי הכנסת בפרשת "אתחנן" - שבת נחמו. אחרי שלושה שבועות של הפטרות פורענות, המזהירות את העם מפני העומד להתרחש, אנו מתחילים השבת שבע שבתות של הפטרות נחמה. ואנו בהחלט זקוקים לנחמה אחרי החודש האחרון, שבו יותר מ־60 לוחמים נפלו, כדי שנוכל לחיות בארצנו בבטחה.
הפרשה נפתחת במילים "ואתחנן אל השם בעת ההיא". משה מספר לעם כמה הוא חפץ להיכנס לארץ המובטחת. אחרי הניצחונות הגדולים במלחמות עם סיחון ועוג, הוא החל לדמיין שמא גזירת אלוקים עליו - אי כניסה לארץ - התבטלה, כי אלוקים רואה את הנחישות הגדולה שלו לדבוק בארץ.
"אעברה נא ואראה את הארץ הטובה", אומר משה, אבל תשובת אלוקים ברורה: "רב לך אל תוסף דברי עלי עוד בדבר זה", משמע - לא רוצה יותר לשמוע ממך בעניין זה. ובאמת עולה השאלה, מדוע אלוקים דוחה כך את בקשת משה. הלוא אנו עם מלומד, בתפילות ובמצווה, שאין להתייאש לעולם, גם לא כשחרב מונחת על צווארנו.
המקרא לא נותן לנו תשובה ישירה, אולם רומז דרך המילים הבאות, כשמשה מתאר את סירוב אלוקים להקשיב לו: "ויתעבר השם בי למענכם ולא שמע אלי". הכוונה ב"למענכם" היא שמשה לא יכול להיכנס לארץ למען עם ישראל. ושוב עולה שאלה - מה הקשר בין הסירוב לבקשת משה להיכנס לארץ ובין התועלת שתצמח לעם?
מפרשים ביארו זאת כי המילה "למענכם" צריכה להתפרש כ"בגללכם", דהיינו משה מאשים את העם בסירוב שבו נתקל מצד אלוקים. ביאור זה מוזר, כיוון שאין לו רמז בכתובים וגם מאיזו סיבה יאשים משה את העם בחטא שמהותית הוא אחראי לו.
וכאן מגיע המדרש ושופך אור על הסיבה מדוע משה חייב להיקבר במדבר: הדור הראשון שיצא ממצרים מצא את מותו במדבר. מאות אלפי יהודים מתו שם והם עלולים להישכח אי שם בתהומות הנשייה של ההיסטוריה הקדומה של העם. העובדה שמשה נשאר קבור אף הוא במדבר, תיאלץ אותנו להיזכר בפרק המיוחד הזה בתולדות עמנו.
כך, גם במקום קבורתו עושה משה חסד עם העם היהודי לדורותיו ומנציח את הדור הראשון של יוצאי מצרים - גם להם יהיה חלק ונחלה בזיכרון ההיסטורי למאבק עמנו על תקומתנו. בזכות כך לא יהיה אדם אחד שחפץ להיות חלק מהאומה שלנו, שזכרו יתאדה.
* * *
בימים אלה, כששלב מסוים בלוחמה בעזה מגיע לקיצו, אנחנו זקוקים למבט של נחמה. האם יש מי מאיתנו, ששמע את ארוסתו של הקצין הדר גולדין הי"ד מייחלת לרקוד עם חתנה, ולא נתמלא דמעות וצער עד בלי קץ? ואיזו נחמה יש בפינו לארוסתו של בניה שראל הי"ד, שנהרג עם חברו לנשק הדר? ומה נציע להורים, לאחים ולאחיות של שאר הקורבנות שנפלו?
נחמה בעברית אין פירושה לשכוח את המת. להפך, האבלים אסורים בהיסח הדעת מאבלותם. נחמה פירושה שינוי נקודת המבט או תוספת מסוימת למה שהעין השטחית אינה מצליחה לראות.
משה, ואיתו דורות רבים, השתוקקו לבוא בשערי הארץ הזאת. מיליוני יהודים, לאורך ההיסטוריה, היו נותנים כל הון שבעולם לו רק יכלו לגעת ברגבי אדמתה - ולמות. אנחנו זוכים בדורנו, במחיר כבד מנשוא, להקים מחדש את מדינת העם היהודי, שהיא המשך למסעו של משה ובני דורו.
הם לא זכו להיכנס, אבל אנחנו כאן, ממשיכים ובונים, חושקים שפתיים בכאב עצור, אבל יודעים ומאמינים שקורבנם של הנופלים בימים האחרונים, במדבר עזה, חקוק על לוח ליבה של האומה כולה.
הנחמה בבניין הארץ, בבניית המדינה, אינה טכנית. היא מגביהה את המבט של כולנו לבחינת האירועים הקשים העוברים עלינו למימד ההיסטורי של חיינו כעם. היא מאפשרת לנו להתנחם במבט הנוסף, למרות הכאב והגעגוע שצורבים את כל חושינו.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
