המלחמות במאה ה־21 כבר מזמן לא מוכרעות רק בשדה הקרב. המאבק מתנהל בו בזמן גם בדעת הקהל, גם בשדה המשפט הבינלאומי.
לצד מלחמת החורמה בחמאס ובשלוחותיו, עושה מדינת ישראל כל העת מאמצים להילחם גם בחזית המשפטית. האשמת ישראל ב"פשעי מלחמה" היא רק שאלה של זמן, ולמגינת הלב הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממאבקה של מדינת ישראל על זכות קיומה והשמירה על ביטחונה.
המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה שבו אינם אויבים. להפך, הם נועדו לייצר מערכת של כללים מוסכמים ולהסדיר מערכות יחסים בין מדינות גם בשעה שהתותחים יורים. כבסיס להם משמש עקרון היסוד של השמירה על ערכי יסוד הומניטריים וההבנה שלפיה גם המטרה הצודקת של מיגור הטרור והשמירה על ביטחון המדינה אינן מקדשות את כל האמצעים. פגיעה באזרחים, גם במהלך מלחמה, מותרת רק בתנאי שהיא נעשית באקראי וכתוצאה נלווית, בלתי נמנעת, של פגיעה במטרה הצבאית. עליה לעמוד גם במבחן הסבירות והמידתיות, כך שהפגיעה באזרחים לא תעלה באופן משמעותי על הרווח הביטחוני שהפעולה הצבאית מבקשת להשיג.
אכן, המשפט הבינלאומי נגוע בפוליטיזציה ובחוסר סימטריה משווע. מטבעו, הוא נועד בעיקרו למדינות, לא לטרוריסטים שרואים עצמם משוחררים מכל מחויבות שהיא.
קל לדבר על "מידתיות" ועל איסור על פגיעה בחפים מפשע ממרומי האולמות הממוזגים בבניין האו"ם בניו יורק. בשעת מעשה קשה מאוד, אם לא כמעט בלתי אפשרי, ליישם עקרונות תיאורטיים אלה בשטח, הלכה למעשה.
ישראל אינה יכולה לבחור את שופטיה ואינה רשאית לזלזל בכללים הבינלאומיים. עליה לנסות ולעשות כל מאמץ, במסגרת האפשר, למזער את הנזקים שעשויים להיגרם לה בשדה זה.
כחלק ממאמץ זה, נושא עימו חייל ישראלי בתרמילו לא רק את "שרביט הגנרל" אלא גם את כללי המשפט הבינ"ל ותורת האתיקה של צה"ל. מימינו הפצ"ר, ומשמאלו הרס"ר, ועל ראשו שכינת בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג.
עם כל הכאב והצער שבדבר, כאשר נעשות טעויות, חייבים לברר את העובדות לאשורן ולפרסם את הממצאים. חשיפת האמת ונטילת אחריות במקרים מסוימים עשויות למנוע את הכרזתן של פעולות מסוימות כ"פשעי מלחמה" או לפחות למזער את נזקן, ולסכל את מעצרם העתידי של חיילים שידרכו על אדמת אירופה. הכנת טיעונים משפטיים ראויים כבר בשלב זה משתלבת במחויבותו רבת השנים של צה"ל לשמירה קפדנית על ערכי מוסר הלחימה ועל הוראות הדין הבינלאומי, שצועדת שלובת זרוע עם מחויבותו לשמירה על ביטחון ישראל.
למרות המוסר הכפול שבו נוהגות רבות ממדינות העולם כלפיה, ישראל אינה רשאית להתעלם מהוראות הדין הבינלאומי. התעלמות כזו כמוה כטמינת הראש בחול. היא חסרת חוכמה ותבונה, ונזקה יהא רב מתועלתה. היא עשויה, אולי, להניב רווחים בטווח הקצר, אך עלולה להביא עימה נזק כבד ביותר בטווח הארוך.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
