ארסנל היכולות והמוטיבציה שהפגין חמאס במהלך צוק איתן הפתיע אותנו וצריך להדיר שינה מעינינו. מערך המנהרות ההתקפיות, טווח הרקטות, הכנות לתקיפה מהאוויר ומהים ורציפות האש, גם אם היו מוכרים לנו, לא הוערכו לכלל תרחיש האימים שהכין לנו חמאס. זו לא סיבה לפחד, הפחד משתק. זו העת להעז, ליזום ולהפתיע.
ההיערכות המחודשת של הכוחות כפי שהוחלט עליה, מאפשרת בכל הדרגים ביצוע הערכת מצב מעודכנת, זיהוי הזדמנויות, השלמות מידע ומודיעין, והפקת לקחים ראשונית. כל אלה יוצרים את התנאים להמשך הלחימה מתוך יוזמה שלנו. הפיגועים בירושלים וניסיונות הפיגוע שסוכלו ביו"ש הם המשך עקבי של חמאס לדחיית ההפסקות ההומניטריות, ומזהים למי שעדיין לא הצליח להפנים את טבעו של האויב שמולו אנחנו מתמודדים בעת הזו, אויב בעל תאווה בלתי נשלטת לפגוע בנו, שמוכן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להוציא לפועל את אכזריותו.
שנים רבות נהגנו לומר כי לא ניתן לספק הגנה של מאה אחוז בכל מקום. זה נכון אך לא קביל בכל גיזרה. מבצע צוק איתן מחייב אותנו להגדיר את האיום היוצא מרצועת עזה ככזה שאנחנו מסוגלים לחסל לחלוטין. אף אחד מאיתנו לא מוכן להיות חלק מהסטטיסטיקה של אותם אחוזים בודדים שאינם בטוחים. אי אפשר להבטיח לתושבי מדינת ישראל חבילת ביטחון המתבססת על הרתעה, כי אנחנו לא יודעים לשמר הרתעה ברצועת עזה. אם יום לאחר הפסקת האש יבוצע ירי רקטה לעבר שטח מדינת ישראל מתוך חצר בית ספר, אף אחד לא ייתן הוראה להטיל שם פצצה. אם תתגלה מנהרה חדשה שנחפרה ליד גן ילדים, לא יימצא האיש שיורה על השמדתה המיידית. עזה היא לא לבנון וחמאס לא שוכן בשטחה של מדינה ריבונית, הוא ורק הוא אחראי לכל מה שקורה שם.
קואליציית המדינות הערביות המגלות חוסר סבלנות לחמאס וסלידה ממעשיו היא הזדמנות חד־פעמית לשיתוף פעולה בלחימה בטרור שמסכן את כולנו ויכולה להניב בעתיד שיגרת חיים נורמלית. את ההזדמנות הזו אסור להחמיץ, שעת הכושר עדיין בהישג יד והכוחות מוכנים להמשך פעולה. מדינה שידעה להגיע לאנטבה, לחסל לפי מקורות זרים בכירי חיזבאללה בדמשק ומדענים איראנים אי שם בטהרן, אמורה להיות מספיק יצירתית, מפתיעה והתקפית ברצועת עזה. "תחנות צה"ל כאן אזרחי מדינת ישראל, צאו להתקפה והחזירו לנו את השקט, הביטחון והגאווה".
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
