אם לא יקרה משהו לא מתוכנן, אמור צה"ל להשלים היום את ניטרול המנהרות של חמאס ולהיערך מחדש סמוך לגבול הרצועה. בהמשך לכך צפויה ישראל להפסיק את התקיפות בעזה, ולחדש אותן רק כתגובה על המשך הפעילות מצד חמאס.
חלק מהכוחות מתוכננים להישאר בינתיים בשטח הפלשתיני. זה יאפשר לישראל תגובה מהירה במקרה של פיגוע. התהליך הזה אמור להימשך כמה ימים (כפי שהיה עם סיומה של מלחמת לבנון השנייה), שעשויים להתקצר אם בשטח תתבסס הפסקת אש מעשית או אם השיחות בקהיר יובילו לגיבוש הסכם רגיעה רשמי.
הכוחות אמורים להישאר בשטחים שולטים כמה מאות מטרים ממערב לגדר הגבול, אך מחוץ לשטח הבנוי כדי לצמצם את החיכוך עם האוכלוסייה המקומית ובעיקר כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בהם. את שאר הכוחות שיצאו מהרצועה לא ישחרר צה"ל בשלב הנוכחי, והם ימתינו בשטחי היערכות ממזרח לרצועה - מוכנים לחידוש הפעילות אבל מחוץ לטווח המרגמות.
גם לאחר השלמת הנסיגה מהרצועה צפוי צה"ל להישאר בכוחות גדולים ביישובים ולאורך הגדר, בניסיון להרגיע את הביקורת מצד ראשי המועצות ואת חששם של התושבים. אף על פי שלא תינתן על כך התחייבות רשמית, מאמינים במערכת הביטחון כי כל המנהרות ההתקפיות שנחפרו לכיוון ישראל נוטרלו (למעשה המנהרה האחרונה, ה־31 במספר, תנוטרל במהלך היום), וכי ייקח לחמאס כמה שנים לשקם את התשתית שהושמדה. בצמרת צה"ל תמימי דעים כי אם תתגלה מנהרה נוספת או אם יחודש תהליך החפירה תתחייב פעולה מיידית מצד ישראל לניטרול האיום, גם במחיר של חידוש הלחימה.
ישראל גם תבקש להכליל את נושא המנהרות (והרקטות) בכל הסדר על עתיד הרצועה, במסגרת מה שיכונה מעתה "שיקום תמורת פירוז" - שיקום התשתיות וההרס בעזה תמורת פיקוח הדוק על מניעת התעצמות ארגוני הטרור. בישראל מעוניינים לגבש קואליציה רחבה שתכלול את ארה"ב, אירופה, סעודיה, מדינות המפרץ, ירדן וכמובן את מצרים ואת אבו מאזן לתהליך שיביא בשורה לאזרחים בעזה ובמשתמע יפגע בשלטון חמאס. מהלך כזה גם עשוי לנטרל מעט מהביקורת שנמתחת על ישראל בעולם, על רקע היקף ההרוגים וההרס בעזה.
דומה כי חמאס הופתע מהמהלך הישראלי החד־צדדי, ובעיקר מאובדן שאריות התמיכה שהיו לו בעולם. הפיגוע שבו נחטף סג"מ הדר גולדין גרר לא רק תגובה חסרת תקדים במהירותה וחריפותה מצד הנשיא אובאמה, אלא גם הוביל להפניית כתף קרה לארגון במרבית מדינות ערב שהיו שותפות לגיבוש הפסקת האש. אפשר שזה גם המניע לניסיונות ההתנערות של חמאס מהחטיפה - הישג אסטרטגי לכאורה שהפך למכשול משמעותי עבורו.
בישראל שקלו להתייחס אל גולדין כ"שבוי מלחמה" - הגדרה שמזכה אותו בזכויות שונות משל חטוף - כדי להוביל, אולי, מהלך של חילופי שבויים וגופות בסוף הלחימה. בסופו של דבר הוחלט להימנע מכך מכמה סיבות, ובהן העובדה ששבויי מלחמה מוחזקים בידי מדינות וחמאס לא מוכר על ידי ישראל כמדינה. אמש הגיעו ראש אכ"א והרב הראשי לצה"ל לבית המשפחה.
חטיפתו של גולדין הביאה אמנם לפעילות נרחבת באזור היעלמותו ברפיח, אולם הוחלט שלא לנצלה להרחבת המבצע. למרות התלהמות של כמה ח"כים ודרישה ציבורית, הוחלט לדבוק ביעדי המערכה המקוריים. המסר שיצא מהקבינט ברור: במלחמה יש הרוגים, פצועים וגם שבויים ונעדרים. כך היה במלחמות העבר, וכך גם עתה - במלחמת עזה הראשונה. עם כל הכאב, מעולם לא שינתה המדינה את יעדיה בשל כך, וישראל החליטה בצדק שלא לנהוג אחרת הפעם.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
