לא צריך להיות אסטרטג צבאי גדול כדי להבין שהימים האלה, שנדמים כדשדוש של אחרית מערכה, עלולים להיות מסוכנים ביותר. בעוד המטרות הצבאיות המוגדרות מתמעטות במהירות, האיומים לא מצטמצמים (אולי ההפך מכך) והם עלולים לגרור את ישראל לפעול בניגוד לרצונה - להרחיב את המבצע במקום לסיימו.
אתמול דווקא היה יום טוב יחסית לצה"ל. אפס הרוגים לנו, ומנגד יותר מ־20 מחבלים שחוסלו בקרבות לרוחב הרצועה, כתישה אווירית בעומקה וגם התקדמות ניכרת בנטרול המנהרות ההתקפיות. ההישג הזה סייע לזקוף מעט את הקומה אחרי עשרת ההרוגים שלשום, אבל בשעות הערב שוב תפס חמאס את הכותרות, הפעם עם הקלטת של מוחמד דף.
בקלטת לא היה הרבה יותר מרצף של הצהרות, אבל כוחה בתדמיתה: יותר מאשר לאנשיו, דף דיבר אלינו. בנאום שהיה קצת חסן נסראללה לעניים הוא אמר לנו, בדרכו, שבניגוד לדברי המומחים אצלנו - חמאס חי ומתפקד. בדיוק כמו דף עצמו, ששרד ארבעה ניסיונות חיסול ישראליים וממשיך לפקד על המערכה מבלי שישראל מצליחה לחסלו.
בשפת הילדים, זאת היתה אצבע בעין. את האצבע השנייה הכניס לנו חמאס עם פרסום סרט הפיגוע שבו נהרגו שלשום חמישה חיילים ליד נחל עוז. גם כאן ההתרסה ברורה: אתם הישראלים טענתם שחיסלתם את המנהרות, והנה שוב פעלנו לכם מתחת לאף - פיגוע המנהרה החמישי בשבועיים האחרונים. מבלי דעת, לחץ כאן חמאס על עצב חשוף במיוחד: הצמרת המדינית־ביטחונית עסוקה בימים האחרונים בלמסמך את עצמה למקרה שתקום ועדה שתחקור את סוגיית המנהרות.
המהלך התדמיתי של חמאס מאותת על רצונו בהישגים, בתמונת ניצחון. מומחי הערכה עשויים להשליך מכך על רצונו של הארגון בסיום המערכה, אבל צריך להיזהר מכך: חמאס פעל בעקביות לאורך המערכה בניגוד להערכות בישראל, וייתכן שיעשה זאת שוב; ממילא עלול גם אירוע טקטי מקומי - בדגש על האיום המטריד מכל של חטיפת חייל - לטרוף את הקלפים ולהוביל את ישראל מערבה, לעומק הרצועה, בניגוד לרצונה לנוע מזרחה, לשטח ישראל. ברקע אמנם נרשמים ניצנים של מהלך מדיני בהובלה מצרית שעשוי להביא לסיום הלחימה, אולם מוקדם עוד לשחרר את יוני השלום: השטח, כהגדרתו של קצין בכיר אמש, מלא במסמרים, ובסוף, מתישהו, עלול להיות לנו פנצ'ר.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
