המטרה: הפסקת אש ושלטון חמאס מוחלש

שלשום, ב־16:45 לערך, נשמעו אזעקות צבע אדום בכפר עזה ובסעד, אבל בית הקפה בכניסה לקיבוץ המה קציני שריון מחטיבה 188, קצינים וחיילים מגולני וצוות טלוויזיה גרמני, שהעומד בראשו הביע חשש שמא אנגלה מרקל תאבד מן התמיכה הפוליטית בארצה בשל אהדתה הגלויה לישראל. 

איש מהנוכחים לא חיפש מסתור. ההתקהלות היתה על גבול העליזות, ודבר לא בישר כי תוך כ־12 שעות יתקפו מחבלים את כוח השריון מאותה חטיבה ויהרגו שניים מן החיילים.

חצי שעה קודם, על גבעת הסוס, ניצבה קבוצה של צעירים משדרות, שהגיעו עם משקפת לצפות על בית חנון. נשמעו פיצוצים רבים, הן מיירוט הרקטות של חמאס והן מתותחי צה"ל, ועמודי עשן התאבכו מעל העיירה. חייל מגבעתי הורה לנו להתפנות, והאזרחים הצעירים אך המנוסים השיבו כי לא יזוזו אלא אם כן יציג צו אלוף האוסר עליהם להישאר במקום. הוא אמר משהו על צלפים פלשתינים, והלך לדרכו. בשבת בבוקר דווח גם על כך. אלה פני המלחמה המוזרה הזאת.

בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ מנסים לנהלה בצורה שונה ממה שידע צה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה. זהו ניסיון להבטיח כי הפעילות בשטח והתוצאות יפגרו אחרי המילים הרוטטות, וזה רצוי מאוד. אפשר לראות זאת גם מצד אחר, ישראל נכשלה כשלא הרסה את עיר המנהרות במשך כל השנים הארוכות שנחפרו, ולפיכך היא פועלת עתה בנחישות, אבל בלי לעורר שימת לב רבה מדי לטעותה.

טבעי שצה"ל פועל בזהירות. ברור שלאחר החדירה ובאיתור המנהרות נכנס הצבא למצבים נייחים. הדבר מקל על חמאס להעלות את סף החיכוך וההרג. 

כל הסימנים מעידים כי חמאס (וגם הג'יהאד האיסלאמי) ברצועה רוצים בהפסקת אש ומוכנים לקבל את המתווה המצרי, ועיקשותו של חאלד משעל לסטות ממנו היא דווקא מקור לחיכוך בשורות ארגוני הטרור.

בואם של מדינאים לאזור - אתמול הגיע שר החוץ הצרפתי לורן פביוס - מעיד על כוונה ברורה לכונן את הפסקת האש בהקדם. 

מצרים עומדת על דעתה, שהצעתה היא ההצעה ואין בלתה - וזה דווקא יזרז את חמאס להתפכח מן האשליה של משעל כי בכוחו להפסיד במערכה הצבאית ולזכות ביתרונות מדיניים.

האינטרס הישראלי מתבהר: הפסקת אש בהקדם; שלטון מוחלש של חמאס בעזה; פיקוח בינלאומי יעיל על המתרחש ברצועה עם נכונות ישראלית לראות בעין יפה השקעות כלכליות רחבות בתחומה; נוכחות של כוחות או"ם במעברים מישראל לעזה, וכן של מצרים והרשות הפלשתינית בין הרצועה לבין חצי האי סיני; ואם דבר לא יעלה יפה - בניין אופציה מעשית להרחבת הפעילות בכל 360 הקילומטרים הרבועים של הרצועה.

הימים הקרובים יהיו מורטי עצבים. צה"ל חייב לדבוק במשימתו מפני שהמנהרות הן נשק אסטרטגי. פחות מהרקטות, אבל מאיים כשלעצמו. 

אם הם ממשיכים לירות - כי אז עד לכינון הפסקת האש אפשר שהצעד הנכון הוא לחפש פגיעה ישירה בהנהגת חמאס המסתתרת באימה במוסדות הומניטריים כבית חולים וכמוסד של אונר"א.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו