היום הראשון של רבעי הגמר זימן לנו שני מפגשים מרתקים. גרמניה וצרפת גוררות מטען היסטורי של יריבות עם משחקים בלתי נשכחים, שהזכור ביותר שבהם הוא המפגש בחצי גמר המונדיאל בספרד 1982. זה היה משחק גדול ודרמטי, שהוכרע לזכות גרמניה בפנדל ובחסות הצגה גדולה של קרל היינץ רומיניגה, לאחר שהגרמנים פיגרו בשני שערים במשחק שכלל את אחת הפציעות הקשות בענף של באטיסטון הצרפתי. גרמניה שיחזרה את ההישג הזה ארבע שנים מאוחר יותר במקסיקו 86' בדיוק באותו מעמד.
גרמניה הגיעה לברזיל כשחובת ההוכחה עליה. היא זכתה בהרבה סימפתיה על שינוי הסגנון בחסות המאמן יוגי לאב, אך התוצאות לא תאמו בסופו של דבר את הציפיות.
בשני הטורנירים האחרונים המאנשאפט שיחקו כדורגל מרשים והתקפי, אך התארים הלכו לספרד. הפעם לאב ידע שהוא חייב לספק את התוצאה וראינו שינוי מגמה בולט, שעיקרו התבססות על רביעיית הגנה שהורכבה מארבעה בלמים, הנעת כדור וויתור על חלוץ טבעי. הפתיחה של גרמניה היתה נהדרת, אבל אחרי המשחק הראשון רמת המשחק שלה ירדה.
לקראת צרפת לאב ערך שינוי שעיקרו עיבוי של מרכז המגרש, באמצעות הצבתו של חדירה לצידם של שווינשטייגר וקרוס, מהלך שהוסיף הרבה כוח ונוכחות במרכז המגרש.
לאב ויתר בצדק על ההצבה המיותרת של לאם בקישור והחזיר אותו לתפקידו המקורי והמוצלח כמגן על חשבון מוסטפי החלש. מבחינה התקפית ראינו לראשונה בטורניר את קלוזה בהרכב, מה שהוביל להסטתו של מולר לאגף. ההחלטה הזו לא הוכיחה את עצמה והשניים, יחד עם אוזיל, לא השפיעו על המשחק.
צרפת אחרי שנים שחונות החזירה לעצמה בשבועיים האחרונים הרבה מוניטין. הגעתה לרבע הגמר לא הפתיעה כי ההגרלה האירה לה פנים, אבל היא עשתה זאת עם יכולת טובה ברוב המשחקים ועם כמה שחקנים שעלו מדרגה כמו ולבואנה ומתיודי וכוחות עולים כמו וראן ופוגבה.
לאחר השער של הומלס גרמניה השתלטה על המשחק והכיוון היה ברור. במעט שצרפת יצרה טיפל נוייר הנפלא בשער הגרמני. החילופים המאוחרים של דידייה דשאן לא השפיעו והופתעתי לראות שהחלוץ הבכיר על הספסל, ז'ירו, נכנס רק חמש דקות לסיום.
מחייך על הספה
זה היה משחק שהיה בו הכל. שחקנים גדולים, טכניקה, קצב, פיזיות ואווירה. הקרב של דרום אמריקה סיפק משחק גדול והוכיח שוב מי הם הכוכבים אמיתיים של ברזיל. ניימאר זכה בתהילה ופציעתו היא מכה קשה לסלסאו, אבל אם גביע העולם יישאר בברזיל, הקרדיט הגדול יגיע קודם כל לבלמים לואיז וסילבה שמסמלים את ברזיל בעידן הנוכחי.
השער המהיר שיחרר את ברזיל, והיא שיחקה בהתלהבות גדולה עם הצטרפות של הרבה שחקנים עמוק בשטח המגרש של הקולומביאנים. המשחק היה פיזי מאוד, ובכמה מקרים כמו הפגיעה בניימאר ובתיקולים הקשים על רודריגז השופט היה חייב להגיב.
ההחלטה של סקולארי להעדיף את מייקון על אלבס התבררה כנכונה. המגן הוסיף הרבה כוח ואחריות להגנה. פרט לבלמים הנפלאים, ברזיל משחקת תמיד עם עוד שני בלמים במרכז המגרש, כשהפעם היו אלה פרננדיניו ופאוליניו, שיצרו קו הגנה שקולומביה התקשתה לפצח.
סקולארי סימן כמובן את חאמס רודריגז כאיש שצריך לסגור בקולומביה והצליח בכך. הפעולה המשמעותית הראשונה שלו היתה רק במהלך של הפנדל לקראת הסיום.
המשחק המחיש את החשיבות של המצבים הנייחים. לא בכדי כל ארבעת השערים בערב הראשון של רבע הגמר הובקעו בצורה הזו. מול הגנות חזקות שער שדה הופך לקשה להשגה, בוודאי במעמדים גדולים.
שמענו לא מעט דעות על כך שכדורגל הנבחרות ירד מגדולתו לעומת המועדונים. יש מישהו שעדיין חושב כך? השחקנים השאירו את הלב על הדשא. ככה זה כשאתה משחק עבור המדינה שלך.
אחרי המשחק מצאתי את עצמי יושב עוד דקות ארוכות על הספה כשחיוך מרוח על פניי. צריך יותר מזה כדי להמחיש את עוצמת החוויה?
לא מבריקים, מנצחים
ארגנטינה הגיעה למשחק עם בלגיה כפייבוריטית בעיקר בגלל המסורת ומסי. בלגיה סומנה עוד לפני הטורניר כנבחרת שיכולה להיות סוס שחור ועד רבע הגמר עמדה בזה בצורה יפה.
בארגנטינה הסיפור הוא כמובן מסי. כל משחק מתגבר הרושם שהכל תלוי בכוכב בארסה, ממש העתק מושלם לארגנטינה מודל 1986 עם הכוכב הגדול ההוא.
המאמן סאבלה ערך שינוי משמעותי ומוצלח במרכז ההגנה כאשר דמיצ'ליס הוותיק תפס את מקומו של פרננדז. משחק ההגנה של ארגנטינה היה מאורגן ונקי מטעויות. אחד המצטיינים היה המגן הימני סבאלטה, שתיסכל את הזאר המאכזב וגם תמך בהתקפה. זה לא היה משחק מבריק, אבל הנחישות, ההקרבה והארגון של החבורה הזאת לא הותיר כל סיכוי לבלגים.
ל"שדים האדומים" יש הרבה יותר איכויות ממה שראינו באיצטדיון בברזיליה. נראה שהמעמד השפיע עליה מבחינה מנטלית, והיא עברה מוקדם מדי במשחק לפתרונות חירום של הגבהות כדור לרחבה והסטה של בלם (ואן בויטן) לעמדת החלוץ. היה לבלגים מספיק זמן ליצור מצבים טובים דרך התקפה מסודרת, וראינו כבר שיש לה הכישרון והיכולת לעשות זאת.
רגע לפני הגמר, התחושות שלי אומרות שארגנטינה תהיה שם. וברזיל? לא הייתי מזלזל בתוכניות של גרמניה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו