יש משהו גומל־טלוויזיה בחירטוטים האינסופיים של גדודי האמנון־אברמוביצ'ים (שם עצם קיבוצי) והכרמי־גילונים על הכוח שבאיפוק והצורך בתגובה מהראש ולא מהבטן וכל הג'אז הזה. לצד הפרשנים־מלהגים הגיעו השבוע לאולפנים חטיבות של ביטחוניים־בדימוס, מאלה שהביאו עלינו את האוטובוסים המתפוצצים והמסעדות שעלו בלהבות והקסאמים - וכולם ביחד בירברו השבוע את עצמם לדעת מול הנייטיבס, שלא כל כך בטוחים איך צריך להגיב על הטרור, אבל בהחלט רוצים תגובה לא מאופקת על מיתקפת הפרשנים.
כישלונרים סידרתיים שמדברים אלינו כאילו יש איזה סוד כמוס שרק הם יודעים - "סוד כמוס לחמור ולסוס", היו אומרים בראשית הציביליזציה הישראלית. אותם ראשי שב"כ בדימוס שאמורים לדעת יותר מאיתנו - היו אלה שפסקו שאין בעיה לשחרר מחבלים בשביל שליט. אחרי שהתברר שיכולת ההערכה של אותם ראשי השב"כ נחותה משל הבאבה־בובה, הם קופצים מאולפן לאולפן. כולל ראש השב"כ שאחראי לכישלון הגדול ביותר בתולדות האירגון, כרמי גילון.
היו ביניהם מי שהסבירו שאם ישראל תצא מרצועת עזה, החמאס יהפוך למיותר. ואז בא הגירוש, והחמאס תפס את השלטון ברצועה, והחל במיתקפות קסאמים. וכשמזכירים את השרשרת הבלתי נגמרת של כישלונותיהם, הם מגלגלים עיניים, "אז מה אתה מציע? שנכבוש את עזה"? נעזוב את זה שישראל שלטה עשרות שנים בעזה עם כוחות קטנים יותר מאלה שפרושים היום לאורך הרצועה. אבל הנה הצעה קונסטרוקטיבית בעניין "אז מה אתה מציע": סיתמו את הפה. כי למרות החליפות והעניבות והטון הכאילו־יודע, ההערכה של כל ילד זב חוטם מנווה־דקלים - התגלתה כיותר מדוייקת משלהם.
נגיד ככה. זה יותר מדי דומה לאותו עיתונאי תל־אביבי שנסע על כביש הערבה. פתאום ראה בצד הדרך אנשים מתקהלים ובצד ניידת משטרה. הוא הבין כי ייתכן שהרוויח סיפור שיוכל להביא לעיתון. האיש עצר, יצא מהרכב וניסה לפלס את דרכו בקהל הצפוף. אלא שאיש לא פינה לו דרך למרכז ההתקהלות. ואז גילה תושייה וקרא: "תנו לי לגשת, אני בנו של ההרוג".
מייד כולם פינו לו דרך, והוא ניגש למרכז ההתקהלות, שם היתה גווייה שותתת דם - של חמור.
מצנע 1
אחרי שעמרם מצנע אמר שחוץ מעניין הטרור, הבית היהודי הוא כמו החמאס, בנימוק ששניהם מתנגדים לפתרון שתי המדינות, ראוי לציין שחוץ מעניין הטרור, גם עמרם מצנע הוא כמו החמאס: שניהם מתנגדים להקמת התנחלויות.
ובחזרה להתקהלות הפרשנים
השבוע, בערב גילוי הגופות של שלושת הנערים שנרצחו, הקדימה יונית לוי, המגישה של ערוץ 2, את הופעתו של אחד הפרשנים במילים הבאות, שכאילו נלקחו מטקס חלוקת פרסי הנובל של הגלקסיה: ״אנחנו מצרפים אותך לדיון, כמי שיודע לראות תהליכים במבט־על״.
על זה אמרו חז"ל: "פחחחחחחח".
מבט־על הוא תכונה של לוויינים ושחקנים ב"גרוויטי". מה שמוביל אותנו אל ימיו של שליט רומניה לנצח ניקולא צ'אושסקו שפעם התקנא במירוץ לירח שניהלה בריה"מ והודיע לשרי ממשלתו כי החליט שרומניה תשגר חללית לשמש.
שר המדע ביקש את רשות הדיבור ואמר: "כבוד החבר היושב ראש, זה בלתי אפשרי, החללית תימס מהחום".
צ'אושסקו הקשיב, חיכה רגע, והכריז: "אוקיי, נשגר את החללית בלילה".
ובעברית קלה: חכמים בלילה.
מצנע 2
חוץ מהטרור, עמרם מצנע הוא כמו החיזבאללה: שניהם חולמים על חיפה.
כמה הערות על חנויות בתל אביב
1. בהתחלה הייתי נגד פתיחה של חנויות בשבתות. כי שבת היא חלק מהאופי היהודי של המדינה וכו'. אבל בוקר אחד התיישבתי עם הקפה והדלקתי את הטלוויזיה ופתאום ראיתי מולי עיתונאי חרדי מדבר על העניין בגסות ובתוקפנות - עד שהבנתי שטעיתי: אם אלה הם הלוחמים למען השבת - אז שיפתחו חנויות וסופרמרקטים ופיצוציות ומסעדות ובוטיקים. כל מה שמתחשק.
2. האם זהו נימוק לא ענייני? ברור. אבל לא אחת כך נקבעה ההלכה. הנה למשל, הנימוק ש"הלכה כבית הלל" לגמרי לא ענייני: "מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו" (בבלי, עירובין יג, ב). כך שלעיתים ההלכה נקבעת בלי קשר לסוגיה עצמה, אלא לדובריה. וחלק מהדוברים בזכות השבת - הם גסי רוח.
3. בחלק ניכר מאירופה הכל סגור בשבת (שלהם) באופן הרבה יותר הרמטי מאשר בארץ. בפעם האחרונה שהייתי באירופה לא מצאתי בכל מרכז העיר שבה הייתי שום סופרמרקט פתוח, אף בית קפה. כלום. ככה זה ברוב אירופה. לא ברור כיצד ההמונים שם אינם מתמרדים נגד הכפייה הדתית.
4. השר גדעון סער לא הורה לסגור את כל החנויות בשבת, אלא להגביל את האזורים הפתוחים למתחמים (כמו נמל ת"א, ועוד). גם עיריית תל אביב לא יזמה פתיחה מוחלטת של עסקים בשבתות. אבל באזורים רבים יותר. כך שהוויכוח הוא לא על העיקרון אלא על המינון. אם לא היתה אצלנו חיבה בלתי נשלטת לעימותים - סער וחולדאי היו מסתדרים בתוך רבע שעה (כולל הקפה).
5. איך קרה שלא נדונה האפשרות שייווצרו שני מעמדות, אלה שמבלים בשבתות, ומי שלא יהיה להם יותר סוף שבוע? ששני המעמדות הללו ייבדלו בין השאר ביכולת הכלכלית שלהם?
6. ראיתי כמה עימותים בנושא פתיחת החנויות בשבת, ובכל פעם נשמעה מהכיוון החרדי הקריאה "אז במה אתם יהודים". על זה הייתי עונה ככה: "בכך שאני לא מטיח ביהודים את השאלה הבזויה הזו".
7. לפני שנים שר החינוך היה זבולון המר ז"ל, מהמפד"ל. פעם הוא ניסה ליזום תוכנית להגברת לימודי יהדות בחינוך הממלכתי החילוני. התוכנית התרכזה בלימוד מעמיק יותר של התנ"ך. את התוכנית היו אמורים להכין אקדמאים שכולם חילונים, וכל נקודת המבט היתה אמורה להיות חילונית. למרות זאת מייד קמה זעקה נגד כפייה דתית בחינוך, והמר, שלא אהב עימותים - ויתר. כמה שנים אחר כך נכחתי בדיון שבו עלו על הבמה דובר אחרי דובר וקבלו על כך ש"הדתיים גנבו מאיתנו את התנ"ך". אני מוכן להתערב שבעוד כמה שנים יהיו מי שיזעקו על כך ש"הדתיים גנבו לנו את השבת".
מצנע 3
חוץ מעניין הטרור, עמרם מצנע הוא כמו החמאס: אותה גסות רוח, אותה רדידות.
הערה לסיום
ארה"ב במונדיאל נראית כמו ארה"ב במזה"ת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו