אירופה הגיעה לברזיל

1. את עוד עומדת לבכות, ארגנטינה: אנחנו כבר בשלב רבע הגמר במונדיאל, ואפשר להגיד שראינו לפחות תצוגת תכלית אחת מכל המועמדות הטבעיות לזכייה בגביע הקדוש. הולנד התפוצצה על ספרד, ברזיל הרשימה מול קמרון, צרפת הביסה את שוויץ וגרמניה העלימה את פורטוגל, כבר במחזור הראשון. אבל מה עם מסי וחבריו? בזמן ש"הפרעוש" עצמו אמנם נהנה מטורניר מוצלח עד כה, האלביסלסטה מציגים יכולת ירודה ביותר, למעט כמה דקות טובות ב-3-2 על ניגריה. אחרי שהם התקשו מול בוסניה-הרצגובינה, וירקו דם מול איראן, מעט מאוד אנשים היו מופתעים לראות את ארגנטינה מעפילה בקושי לרבע הגמר, וגם זה קרה בזכות שני השחקנים היצירתיים היחידים בסגל של המאמן אלחנדרו סאבלה - מסי ודי מריה. 

וזו הבעיה הגדולה ביותר של התכולים: היעדר היצירתיות. אם בעבר הורגלנו לשחקני קישור מחוננים שמציתים את הדמיון כמו אריאל אורטגה ופאבלו איימאר, ולחלוצים מטילי אימה כמו הרנן קרספו וגבריאל בטיסטוטה, אז היום אנחנו נאלצים להסתפק בקשרים אפורים כמו פרננדו גאגו, מסצ'ראנו וביגליה ובהיעדר אגווארו, בחלוצים בינוניים כמו היגואין (מאז הפציעה) ולוואצי (פשוט לא מספיק טוב). התוצאה: העפלה בלתי משכנעת בעליל לרבע הגמר.

 

2. העתיד כבר כאן: בתחילת הטורניר ידענו שנבחרת בלגיה היא העתיד של הכדורגל האירופי ושהיא הולכת לתת מונדיאל מפתיע. נעים לגלות שהתחזיות היו צודקות. אם נבחן את הסגל הבלגי, נגלה שכמעט בכל עמדה נמצא שחקן שלא נופל ברמתו מהמתחרה שלו בהרכב. לוקאקו לא פוגע? עולה ובא דיבוק אוריגי, החלוץ בן ה-19 בלבד של ליל. כמה כוח מתפרץ, כמה תבונה יש בילד הזה. אדן הזאר מגמגם? לא נורא, עדנאן ינוזאי, שכבר הכרנו אותו מיונייטד, יכול לתת דקות לא פחות טובות. הבלגים מחזיקים בעוד שני קיצוניים פשוט מצויינים כמו דריוס מרטנס והחצי-חלוץ קווין מיראלס.

גם ההגנה מאוזנת ויציבה להפליא: קומפני הוא המנהיג, ואן בויטן הוא הרוצח השקט, ורטונגן הפך לאהוב ליבו של מאיר איינשטיין (רק תשימו לב לתשוקה שבה הוא צורח את שמו, פשוט תענוג) ו-ואנדן בורה נותן גיבוי חשוב מהספסל. ההימור שלי: הבלגים עוברים את הארגנטינאים ברבע הגמר, ואפילו בקלילות.

 

3. עם הפנים קדימה: למעט הולנד, שזכתה להגרלה הקלה ביותר לרבע הגמר מול קוסטה ריקה, (וניתן לצפות שתעבור אותה בתום מאבק קוסטה-ריקני עיקש) מצפים לנו שלושה משחקים שתוצאתם לא תפתיע אף אחד. ברזיל קיבלה את קולומביה, שהיא לכל הדעות הנבחרת הכי מרשימה עד כה, ואם נוסיף לתערובת את סיר הלחץ הבלתי יתואר שהסלסאו נתונים בו, נקבל מתכון די בטוח להדחה של המארחת. זה גם ההימור שלי – קולומביה בחצי הגמר. 

הקרב על אירופה יתחולל בין צרפת לגרמניה. שחקניו של יוגי לב התחילו את הטורניר בצורה יוצאת מן הכלל, אבל גם הם השתנקו מול התשוקה של נבחרת אלג'יריה, והצליחו לנצח רק בהארכה. הצרפתים, לעומתם, נהנים משקט תעשייתי שכל כך לא אופייני לנבחרת עמוסת הצרות והאגו הזאת, ועל כך צריך לתת את מלוא הקרדיט למאמן דידיה דשאן. אני מאמין שהשקט הזה יתורגם לעליונות על פני המכונה הגרמנית שהחלה לקרטע ושנראה את בנזמה וחבריו בחצי הגמר, שיורכב מנבחרות אירופיות למעט הנציגה שתצא מהמפגש של ברזיל וקולומביה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו