אחד הביטויים העממיים הראשונים להתייחסות לחטיפת שלושת הצעירים היה הקמת דף פייסבוק ששמו "Bring back our boys". בתוך זמן קצר צבר הדף יותר ממאה אלף אוהדים מכל העולם, ואף הניע רבים לבצע הפגנות מחאה לשחרורם במרכזי עניין, למשל, במשחקי המונדיאל.
הקמפיין למען שחרור גלעד שליט היה מעוגן היטב בפייסבוק, וסיסמת הקרב "גלעד עדיין חי" הידהדה היטב בכל העולם ועוררה הזדהות גם במקומות הנידחים ביותר. לא מופרך לשאול מה היה עולה בגורלו של הנווט רון ארד אילו הפייסבוק היה קיים בזמנו, ועד כמה היו שוביו מצליחים להסתתר מאחורי חומת האלמוניות ולענות את משפחתו שנים רבות כל כך.
עוצמתה של פייסבוק אינה זקוקה להוכחה. מאירועי "האביב הערבי", בלי קשר למה שאנחנו חושבים על תוצאותיו, ועד להצלחה הגדולה של יאיר לפיד בבחירות אצלנו - יש לו משקל עצום. ההוכחה הטובה ביותר לכך, אם כבר מדברים על הוכחות, היא שמשטרים טוטליטריים, איראן לדוגמה, נוהגים "לכבות" את פייסבוק עבור אזרחיהם באופן מלא או חלקי בכל פעם שמתעורר חשש לאי שקט. ב"אומת פייסבוק" יש היום יותר מ־1.2 מיליארד משתמשים פעילים; לשם השוואה - מוסלמים יש בעולם רק מעט יותר: 1.4 מיליארד. והאיסלאם, כידוע, קיים כבר כמעט 1,500 שנה. רשת פייסבוק בקושי בת 10.
הנתונים הללו אינם חדשים. אבל הם שופכים אור על תכונה אנושית אחת, שיש בה מקור מועט לאופטימיות: הצורך בקשר. על הפלטפורמה הזו, הקרויה פייסבוק, מדברים ביניהם אנשי הקבוצה המגוונת ביותר שאפשר להעלות על הדעת. כל סוג של דת, מגדר, מגזר, מצב סוציו־אקונומי, גיל ובקיצור - כל פרמטר שאפשר להעלות על הדעת מיוצג בפייסבוק. ולהלכה - וגם למעשה - לכל חבר בפייסבוק יש גישה לכל מיליארד החברים האחרים, והוא יכול לנהל איתם דו־שיח ברמה כזאת או אחרת.
הרב־שיח האוניברסלי הזה נגיש בכל רגע נתון, מכל מקום ולכל אחד, ולא פחות חשוב - ללא תשלום. זהו האמצעי היחיד בעולם בעל נגישות ברמה כזאת, והשימוש המסיבי בו מוכיח עד כמה הוא ממלא את הצורך החיוני בהידברות חוצת גבולות בין בני האדם.
ככל שהוא מתבגר עובר פייסבוק, ואיתו "בניו הרוחניים" אינסטגרם והרשתות החברתיות האחרות, שינויים והתאמות. אופיו מתעצב בהתאם לחוזקותיו המרכזיות, בעיקר כמכשיר לביטוי בנושאים ציבוריים וליצירת שינויים חברתיים. תכונתו, הקיימת עדיין, כקשר ישיר בין משתמשיו עוברת מהמרכז לשוליים, ואת הצורך הזה ממלאת היום וואטסאפ.
וואטסאפ, ש"ארץ נהדרת" תירגמה באופן שאין מדויק ממנו ל"מנ'שמע," היא ההפך מפייסבוק. התכונה האטרקטיבית ביותר של וואטסאפ עבור משתמשיה היא יצירת רשתות קשר פרטיות וסגורות. מול האוניברסליות הפתוחה של פייסבוק מציעה וואטסאפ הסתגרות שבטית, בד' אמותיו של החברתי, המשפחתי או המקצועי של כל אחד. היא מאפשרת לדייק מאוד את הקבוצה שאיתה מדברים ולתת מדרך רגל רק לשייכים אליה. זה נוח, זה מהיר וזה יעיל - אבל השיח נותר רק בקרב הקבוצה. הוא לא פורץ גבולות, הוא לא מאפשר שיטוט סקרני במרחבי הרשת - הוא מסתגר. ולא בטוח שהמעבר הזה, מרב־שיח פתוח לשיח מסתגר, הוא מה שהעולם צריך כרגע.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
