קודם כל מחמאות. כשמגיע אז מגיע. עצם המינוי של גיא גודס - ולא פחות חשוב מזה, דרך המינוי - היו נכונים ומכובדים. המינוי של גודס היה צעד ראוי של מכבי תל אביב.
לתפקיד התמנה אחד ש"התבשל" היטב בעמדת העוזר, שיש לו כבר ניסיון כמאמן ראשי, הוא מזוהה מאוד עם המועדון ומכיר היטב את הקבוצה, שלא תשתנה משמעותית בעונה הבאה. גם המינוי עצמו נעשה בקלאסה. לא התחילו דיונים על המחליף, לא משכו את גודס ולא נתנו לו הרגשה שמישהו עושה לו טובה כשהוא מקבל את התפקיד או שהוא ברירת מחדל.
המבחן הבא של ההתנהלות של מכבי יהיה ב"ימים גשומים". ימים בהם לקבוצה לא יילך, ימים של הפסדים או כשלונות, אז יתחילו פתאום להישלח חיצים שגודס לא מספיק מנוסה או שהוא לא יכול להיות תחליף הולם לדיוויד בלאט. חשוב לתת לו מרחב פעולה ומרחב נשימה.
גודס מספיק חזק מנטלית כדי להתמודד עם האתגר. לא מעט אנשים מעידים שאת הפציעות והקשיים שהוא עבר בקריירה כשחקן, מעט מאוד היו עוברים. גודס יכול להיות חזק, אבל בלי המעטפת הנכונה זה לא יילך.
מכבי הולכת לעונה של ציפיות גדולות ואולי לא ריאליות. גביע אירופה היה "תקלה חיובית", שילוב של מקסום יכולות בזמן הנכון ונפילה אצל היריבות. מכבי, פוטנציאלית ובטח ובטח תקציבית, היא עדיין קבוצה של מקומות 7-4 באירופה. כמה שנים הטורקיות, עם כל ההשקעה הכספית שלהן, ימשיכו להיכשל? חשוב למעטפת להסיר עד כמה שאפשר את הצל של בלאט. גודס, למרות שכינה את בלאט המנטור שלו, הוא לא דיוויד.
לכן חשוב לשדר לכולם שהציפייה מגודס היא לא ל"בק טו בק". שגביע אירופה, כמו אצל בלאט, הוא חלום, אבל לא מציאות, ושהכי חשוב לשמר את מקומה של מכבי תל אביב בשפיץ האירופי. זה יהיה שקול לזכייה נוספת בגביע אירופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו