במדינות דמוקרטיות יש חשיבות רבה לזכויות אדם ולהומניות. בישראל, שהיא לא רק מדינה דמוקרטית אלא גם שלערך החיים מבחינתה יש אתוס מיוחד והיא נתונה לאיומים ביטחוניים מתמידים - הדבר חשוב בצורה יוצאת דופן. זאת הסיבה שארגוני הטרור הפלשתיניים הפכו את אמצעי החטיפה לכלי מרכזי. ראוי להדגיש כי בקונפליקט עם ארגוני הטרור, לישראל זכות מוסרית להגן על עצמה והיא עושה זאת.
הפעם הראשונה שבה בוצעה פעולת חטיפה נגד ישראלים היתה ביולי 1968, עת נחטף מטוס אל על מרומא לאלג'יריה. בעקבות החטיפה שוחררו 24 מחבלים ללא דם על הידיים תמורת 38 הנוסעים ועשרת אנשי הצוות. כך, לאורך כל שנות ה־70 נאלצה ישראל להתמודד עם האתגר הזה. לצערנו, לא חסרו מקרים: טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, חטיפת מטוס סבנה, האסון במעלות, מבצע יונתן והפעולה במשגב עם. בהמשך, משעה שממשלות ישראל השונות קיבלו החלטה לתגבר את מערך האבטחה ולא להיכנע לדרישות ארגוני הטרור, חיפשו האחרונים דרך אחרת. ואולם, העיקרון של אי כניעה סיטונאית לארגוני הטרור נשבר בעת עיסקת ג'יבריל, שבה שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה מחיילי צה"ל. אלו השנים שבהן נחשפנו לשני עולמות שונים במובהק. שכן, בעוד ישראל היתה מוכנה לשלם מחיר כבד על שחרור כל אחד מבניה, היה הצד השני מוכן לשלם מחיר כבד על מותם של בניו, שאותם שלח לרצוח ילדים, נשים וטף, גם במחיר חייו.
וככל שכוחה של ישראל התעצם כך הפכו חטיפות לאמצעי אפקטיבי נגדה: ב־1989 נחטפו אבי סספורטס ואילן סעדון. ב־1992 נחטף ניסים טולדנו ובהמשך נחטפו יהושע פרידברג, ירון חן, אהוד רוט, אילן לוי, שחר סימני, אריה צבי פרנקנטל ושרון אדרי. כולם נרצחו. כולנו זוכרים את החייל נחשון וקסמן משום שבתודעתנו נצרב הניסיון לשחררו בפעולה של סיירת מטכ"ל, שבה הקריב את חייו סרן ניר פורז. הפעולה הזאת הבהירה: לא רק שלא נכנעים לטרור אלא שבקרבנו שוררת ערבות הדדית שבה חייל אחד מוכן לסכן את חייו עבור הצלת חייל אחר.
הדור הצעיר בישראל זוכר יותר מכל את חטיפתו של גלעד שליט. זאת היתה אחת משעותיה היפות של החברה הישראלית, שבה כמעט כולם היו מוכנים להקדיש מזמנם וממרצם וייחלו להביא לשחרורו. דבר שאכן קרה במחיר כבד של שחרור 1,027 מחבלים. שם גם אושררה משוואת החיים של הישראלים והפלשתינים. המחיר כבד משום שהיה מי שהזהיר, חזור והזהר, כי כמו בעיסקת ג'יבריל, כך גם בעיסקת שליט, מחבלים יחזרו לעסוק בטרור. דבר שאכן קרה, קורה ויקרה. אחרי הכל, זהו מאבק בין בני אור לבני חושך. לא פחות. ואנו כישראלים צריכים להתאזר באורך רוח.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
