את מוסד הנשיאות בימינו יש לבחון בהקשר הרחב של ראשי מדינות. במשטרים נשיאותיים אין הבחנה בין המימד הטקסי־ייצוגי־סמלי לבין המימד המעשי של הרשות המבצעת: הנשיא הוא בו בזמן ראש המדינה הייצוגי וראש הרשות המבצעת. כך, לדוגמה, הם נשיאי ארה"ב וצרפת. בחירת הנשיאים במדינות אלו נעשית ישירות על ידי ציבור האזרחים. הם אינם תלויים באמון הרשות המחוקקת ולזו האחרונה אין אפשרות להדיח אותם על רקע פוליטי.
בניגוד למשטרים הנשיאותיים, במשטרים הפרלמנטריים יש הפרדה מוסדית ואישית. ראש הרשות המבצעת הוא ראש הממשלה. המשטר מתואר כפרלמנטרי מכיוון שהממשלה צומחת מתוך הפרלמנט, נבחרת על ידיו ואף תלויה באמון הפרלמנט לצורך קיומה ותפקודה. במקביל לראש הממשלה המחזיק, כאמור, בסמכויות הביצוע בפועל, מתקיים מוסד של ראשות המדינה במובן הייצוגי, הסמלי והטקסי.
בהתייחס לראשות המדינה הייצוגית, המשטרים הפרלמנטריים מתחלקים לשני סוגים: הסוג האחד - משטרים שבהם קיים בית מלוכה דוגמת בריטניה, נורבגיה, שבדיה, יפן וספרד. במדינות אלו, לרוב, עבר מוסד המלוכה שינוי מרחיק לכת שבמסגרתו איבד את סמכויות הביצוע והפך למוסד ייצוגי המסמל את אחדות המדינה. במקרים רבים דווקא השארת מוסד המלוכה על כנו איפשר את היציבות למרות ותוך כדי שינוי מבנה המשטר.
הסוג השני, שאליו משתייכת ישראל, כולל משטרים שבהם ראשות המדינה הייצוגית־טקסית משתקפת במוסד הנשיאות. גם בכל אותם משטרים פרלמנטריים שבהם מתקיים מוסד הנשיאות יש הבדל משמעותי באופן בחירת הנשיא: במדינות מסוימות דוגמת פינלנד, אירלנד, פורטוגל וכיוצא באלה הנשיא נבחר על ידי כלל הציבור. ישראל משתייכת לקבוצת המדינות שבהן הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט לצד מדינות דוגמת איטליה, גרמניה, צ'כיה ואחרות. כדאי להסב את תשומת לב חברי הכנסת ההולכים בעוד כמה ימים לבחור נשיא/ה לנתונים הבאים: במחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא שרוב מכריע של כ־60 אחוזים מעדיף שהנשיא ייבחר על ידי הציבור ו־16 אחוזים בלבד תמכו בשיטה הקיימת. לא בטוח שזה מעיד על רצון עז לבחור בנשיא כמו שזה מעיד על אי אמון של הציבור בכנסת.
* * *
בקדנציות האחרונות התעצם הוויכוח בישראל בנוגע לעצם הצורך במוסד הנשיאות. חשדות לפלילים שהביאו להתפטרות הנשיא עזר ויצמן, ולאחריו הנשיא משה קצב שהואשם והגיע לכלא, בוודאי לא הועילו לדימוי הציבורי של המוסד.
מכיוון אחר הועברה ביקורת על מעורבות והתערבות פוליטית גדולה מדי של הנשיא פרס דווקא בתפקיד שאמור להיות ייצוגי־טקסי ובעיקר מאחד, כלומר מעל ומעבר למחלוקות הפוליטיות. עדות לכך ניכרת בעמדות הציבור ביחסו למוסד הנשיאות. רבים מעדיפים דמות מעולם המדע והרוח מאשר מהמערכת הפוליטית. עם זאת, הציבור לא נוטה לייחס לשיוך המפלגתי חשיבות. במחקרים בנושא נמצא שאחת התכונות החשובות ביותר שהציבור מייחס לנשיא היא מידת ההיכרות שלו עם הציבור הרחב.
על רקע הקדנציות האחרונות כדאי להזכיר לנשיא או לנשיאה שייבחרו את הרעיון המקורי, הבסיסי והפשוט ביותר של הנשיאות. לנוכח פוליטיקה רגילה של מחלוקות במגוון נושאים ושסעים המפלגים את הציבור, נוצר הצורך בדמות ייצוגית שתדע לשדר ייצוגיות של כלל חלקי החברה, מעל ומעבר להתפלגויות הפוליטיות ולהשתייכות המפלגתית. צורך זה הוכר כמעט בכל המשטרים הפרלמנטריים, כולל אלה שעומדים בפני אתגרים קטנים יותר מאשר אתגריה של מדינת ישראל.
בחברה הישראלית, שהשסעים המרכזיים בה נוגעים לשאלות יסוד ערכיות, גובר הצורך של כל נשיא או נשיאה שייבחרו להישמר מלגלוש למחלוקות פוליטיות ולהישאר דמות ייצוגית וסמל של אחדות.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו