בקרב ההסברתי, בניגוד לקרב המדיני, מוכיחים שוב הפלשתינים כי אינם מחמיצים הזדמנויות. מותם של שני צעירים בעימות עם צה"ל בצומת ביתונייה מצפון לירושלים בשבוע שעבר, שימש נפץ לשורת אירועים המתגלגלת והולכת. בניגוד לאירוע מותו של הילד מוחמד א־דורה באוקטובר 2000, הפעם נורו השניים - ככל הנראה - בידי כוחות הביטחון. השאלות השנויות במחלוקת הן: האם נורו כדורי גומי או ירי מאש חיה? ומדוע נורו - האם סיכנו את חיי החיילים?
באירוע א־דורה, לקח על עצמו תחילה האלוף גיורא איילנד, אז ראש אגף המבצעים של צה"ל, אחריות לאירוע בשם צה"ל ובכך תמך בגירסה כי הירי נעשה על ידי צה"ל. למחרת האירוע הורה אלוף פיקוד הדרום, יום טוב סמיה, להרוס את זירת האירוע ולאחר שהתמנתה ועדת חקירה הוא נאלץ לשחזר אותה. צה"ל היה אז טרוד מאוד באירועים שהתלקחו במהירות והשקיע מעט מאוד זמן בבדיקה. ועדת החקירה עצמה פוטרה בחלקה והגיעה בקושי לקו הגמר. אז טען האלוף סמיה כי צה"ל לא הרג את א־דורה אך לאיש לא היה זמן, כי האירועים ביהודה ושומרון ועזה הידרדרו. היתה גם מחלוקת בין משרד החוץ לבין צה"ל אם לשוב ולטפל בנושא. משרד החוץ העדיף להניח לו מתוך תקווה כי יישכח ואילו בצה"ל גרסו כי עדיפה התמודדות כזאת. בהדרגה גדל מחנה המפקפקים ובסופו של דבר ניצח, בעיקר הודות לעקשנותה של קואליציה בינלאומית.
צה"ל ומערכת הביטחון הגיבו הפעם מהר יותר אבל כנראה לא מספיק. חקירת מצ"ח מטבעה היא איטית ומשאירה את החזית ההסברתית פרוצה. זה לא עניינם. כרמטכ"ל הנחיל בוגי יעלון לצה"ל כלים ושיטות פעולה במלחמה על התודעה. כשר ביטחון הוא שיחרר הצהרה אומללה. העובדה שהפלשתינים מפברקים אירועים או סרטונים, אינה אומרת דבר על האירוע ועל הסרטון הזה, במיוחד כשהוא עצמו הסתייג וציין: "לא ראיתי את הסרט".
בקרב הקלאסי על המידע, נוטה התקשורת לצדד במהירות הפלשתינית ולא באמינות צה"ל. בשדה הזה על צה"ל לא להמתין, להביא מידע ככל שיצטבר ובכך להתמודד על קידמת החדשות. המונופול התקשורתי של צה"ל הסתיים.
זירת הדיפלומטיה הציבורית הפכה סבוכה ומורכבת. את מקומם של מדינות או ארגונים בינלאומיים תפסו ארגונים לא ממשלתיים. הם מסוגלים למנף אירועים ללא מגבלות מדינתיות בעולם הרשתי ומחוצה לו, ולהביך את ישראל. לאחרונה, הם המליצו ליו"ר הרשות, אבו מאזן, לגרור את ישראל לבית הדין הבינ"ל לפשעי מלחמה בהאג. מאז ועידת דרבן הראשונה ב־2001, הוכיחו הארגונים את כוחם ואת הטייתם נגד ישראל בשורה של מבחנים. עם זאת, אסור בשום פנים ואופן לזלזל בהם או להתעלם מהם.
את המקרה הנוכחי צריך לחקור בדחיפות; המידע זמין, העדים מוכנים לדבר והנושא בכותרות. כן, דווקא עכשיו. זו תהיה אשליה בלבד להניח כי אם לא נעסוק בו, יתפוגג. אירועים נצברים והולכים במאגרים וברשתות השונות והם שבים ועולים בכל עת. עדיף להגיע למיצוי האמת עכשיו ולהתמודד עם הסיפור הזה כאשר הוא בחיתוליו.
הכותב הוא ח"כ מטעם מפלגת העבודה ומחבר הספר "מלחמדיה" העוסק בקרב על התודעה