מחבל שמתכנן פיגוע צריך לדעת כי במקרה הטוב דינו מוות, ובמקרה הפחות טוב דינו להימק בכלא עד אחרון ימיו ולראות אותנו ממשיכים להתקיים ולבנות את עתידנו.
תדע כל אם פלשתינית, אשר שולחת את בניה לפגע בנו, כי גורל בניה אינו נתון יותר לחסדי ולרחמי עסקאות שבויים.
החוק שאושר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה אינו מושלם, אף על פי שהוא המענה ההומני הטוב ביותר לעונש מוות. אילו נתון היה הדבר בידיי, הייתי מוסיף לחוק זה סעיף המונע מאותו מחבל להיפגש עם קרוביו לעד, ממש כשם שלא מתאפשרת פגישה של קורבנותיו עם משפחותיהם.
אין מדובר ב"עין תחת עין", אף לא בנקמה או בהתלהמות, זוהי קביעת נורמה חדשה לערכי המוסר שלנו, אשר מתערבבים דרך קבע עם חמלה, עם רצון טוב ועם עסקאות שונות ומשונות.
המשמעות של תהליך אישור החוק אולי לא תשפיע באופן מהותי על התנהלות צה"ל, אך כל חייל שיוצא לקרב או למעצר מבוקשים צריך לדעת, גם בתת ההכרה, כי מוכנותו למסור את נפשו על הגנת גבולות המדינה ולמען ביטחון תושביה לא תישקל על מאזני הצדק של עסקאות סיבוביות, וכי כל מבוקש "עם דם על הידיים" שהצליח לעצור לא יחזור אי פעם לאיים על שיגרת חיינו.
תדע כל אם עברייה כי גורל בניה היוצאים לקרב לא יעמוד במבחן יכולת הסחיטה של מנהיג ערבי כלשהו. החוק אולי לא יגביר את ההרתעה כפי שחלק נכבד מתומכיו חושבים, ואולי לעיתים קיצוניות יותר הוא עלול לפעול בדיוק להפך, אך הוא בבחינת אבן יסוד להתנהלות עתידית שבה נחזור לחשוב איך לחלץ את חיילינו במקום איך להחליפם, איך לנהל מו"מ מתוך
עוצמה ולא תחת סחיטה ואיך להפעיל את הכוח כדי להכריע ולא כדי להרתיע.
דווקא בימים קשים אלה, אשר בהם יהודי משלנו מעז לכנות יהודים אחרים "ניאו־נאצים עבריים", כולנו צריכים לעמוד לימין החוק החדש.
אנחנו עומדים מול אויב שמסרב להכיר בקיומנו, מסרב להכיר בזכותה של מדינת יהודים ומוכן בכל רגע נתון לפגוע בכל אחד מאיתנו, בכל דרך טרוריסטית שמוחו הקודח ממציא, ובכל מקום שבו אנחנו מקיימים שיגרת חיים.
בקרב על התודעה - הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן אצל שכנינו - החוק המיועד מייצר קו הפרדה ברור מאוד בין טרוריסט למי שאינו כזה, מי זכאי לחנינה ומי אינו זכאי לראות אור יום. הוא מחייב את מי מאזרחי המדינה להבין כי אינך יכול ליהנות ממנעמי הדמוקרטיה ובהסתר לתת יד ולסייע לטרור.
בניגוד למתנגדים לחוק בטענה כי לא יאפשר בעתיד התקדמות בתהליך השלום, לי אין ספק כי עוצמתה של מדינה - שמחליטה כי הטרור אינו לגיטימי, כי מי שרוצח ללא הבחנה אינו זכאי לחסד כלשהו וכי אין זכות לקיומן של מדינות טרור - תעמוד דווקא לצד אלה שמבינים כי המפתח לשלום אמיתי הוא הזכות לחיות, להתקיים ולנהל חיי שיגרה ראויים. זכות זו מוגנת בחוק המיועד להיות מאושר, זהו חוק המחזק את החפצים חיים, המכבדים את הזכות לחיות ולא שום דבר אחר.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
