רמי כהן עושה עבודה רצינית בהפועל ת"א. היו"ר ביסס בגדול את מעמדה בצמרת הכדורסל הישראלי בכלים מוגבלים. אל תשכחו שזו רק העונה השניה של האדומים מאז חזרתם לליגה הראשונה.
רמי כהן גם עושה עבודה משמעותית אצל האוהדים. זה שיש הרבה נגעים שעוד לא הוסרו, לא אומר שאין הרבה שכבר הוסרו. גם המגנים הכי חריפים של הקהל של הפועל ת"א לא יכולים לומר שאין דברים שזזו לכיוון החיובי.
אבל רמי כהן חייב להבין שלפני שהוא אוהד הפועל ת"א הוא המנהל שלה ושיש לו אחריות על כל אמירה שלו. הציטוט שלו שהוא "לא שליט צפון קוריאה" וש"יש ויכוח בנושא חופש הביטוי" אחרי השלט נגד שמעון מזרחי במשחק מול אילת, היה לא במקומו בלשון המעטה.
שלושה ימים אחרי שבית הדין המשמעתי של האיגוד העלה את הרף בנושא קריאות הנאצה היו אוהדים (ובכוונה אני לא כותב כל האוהדים, כי זה רחוק מזה) ששמו "פס" או רצו לעשות דווקא והניפו את השלט המגונה.
בהחלטת בית הדין על אירועי הדרבי ופרשת סופו נכתב במפורש ש"כללי המשחק השתנו, ותופעה של קללות ע"י אוהדים לא תתקבל יותר בסלחנות. קריאות לאדם לפגוע בעצמו ובוודאי להתאבד הינן מעל הסף המותר. במקום שיש ספק - אין ספק".
רמי כהן היה צריך לעשות אחד מהשניים או להצהיר על מלחמה בנושא (כפי שהצליח בכמה מלחמות שכבר עשה) או להרים ידיים ולומר שאינו מסוגל. האמירה כי הוא אינו שליט טוטליטארי, בעצם נותנת לאוהדים את זכות הבחירה, ולאוהדים האלה אסור לתת זכות בחירה, כי הם לוקחים אותה למקומות הלא נכונים.
ועכשיו מה יהיה? הקריאות והשלטים נגד מזרחי הם כבר עבירה על פי תקדים בית הדין, ובקצב הזה הפועל תשחק פעמיים בשבוע: בתחילת השבוע בליגה ובימי חמישי בבית הדין. זה יגרום למועדון, שעשה המון טוב לליגה, להגיע למצב של עונשים וקנסות שיקשו עליו להתקיים וזה עוד במקרה הטוב.
כדי שזה לא יקרה, רמי כהן אולי לא חייב להיות טוטליטארי, אבל כן צריך להיות טוטאלי. מדיניות ההידברות חשובה, אבל היא עבדה עד גבול מסוים. כי ברגע שהאוהדים חצו אותו, גן הוא חייב לשנות גישה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
