בד בבד עם ירידת איום ההתקפה מצד הצבאות הסדירים של סוריה ומצרים, עלה באופן משמעותי איום הפגיעה של טילים בכל רחבי מדינת ישראל - בנפש, בתשתיות חיוניות וברכוש.
ברשות חיזבאללה שבלבנון יותר מ־120 אלף טילים, שחלק מהם יכולים להגיע אף אל מדרום לגוש דן, וברשות חמאס שברצועת עזה אלפי טילים, שהטווח שלהם יכול להגיע אל מצפון לתל אביב. לכך יש להוסיף את העובדה שלטילים ולרקטות יש ראשי נפץ משוכללים משחווינו בעבר ובעלי דיוק גבוה יותר.
אם במצבי החירום הבאים המשרד להגנת העורף ימשיך להתנהל כמשרד ממשלתי עצמאי שאינו כפוף למשרד הביטחון, אנו עלולים לחוות מצב של חוסר שליטה, שכתוצאה ממנו חיי אזרחים רבים עלולים להיפגע וכך גם איכות הטיפול בהם.
אין למדינת ישראל את המשאבים - לא האנושיים ולא התקציביים - ובעיקר לא את הזמן כדי לבנות מערכות כפולות להגנת העורף: רק תחת שליטתה של מערכת הביטחון נוכל להגן באופן המיטבי על חיי האדם בעורף במצבי החירום השונים.
הרי אי אפשר לנתק בין הנפגעים שעלולים להיות וההרס הרב שעלול להיגרם בערי המדינה וביישוביה לבין מערכת הביטחון וצה"ל - רק להם המשאבים והאמצעים הדרושים, וכן מיומנויות השליטה והיכולת לפקד בצורה יעילה על כוחות רבים שיידרשו לכל תרחיש אפשרי.
לפיכך, את מצבי החירום במדינת ישראל צריך לחלק לשלוש דרגות:
1. במצבי מלחמה ונפגעים המוניים, למשל כתוצאה מרעידת אדמה קשה, האחריות המיידית תהיה של שר הביטחון ושל השר לענייני העורף מטעם משרדו, כשכל יתר משרדי הממשלה יפעלו בכפוף אליו.
2. במצב ביניים תבוצע הערכת מצב מיידית על ידי שר הביטחון. הוא וראש הממשלה יחליטו במשותף מי יקבל עליו אחריות לטיפול באירוע.
3. במצב של פיגוע או אסון טבע (עד 100 נפגעים) יאציל שר הביטחון את הסמכויות לשר לביטחון הפנים, והוא ואנשיו יישבו בראש השולחן, בסיוע מערכת הביטחון.
האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום חייבת להישאר אך ורק בידי משרד הביטחון, אצל השר הממונה על העורף. הרשות לחירום לאומי תוכפף לשר להגנת העורף ותטפל בהכשרה ובמוכנות של המערכת האזרחית, משרדי הממשלה והרשויות לשעת חירום, ובהפעלת כל הכוחות ברציפות תפקודית אחודה בשיגרה ובחירום.
המשאבים היקרים ביותר למדינת ישראל הם בראש ובראשונה חיי אזרחיה. למען ההגנה על אזרחינו והצלת חייהם במצבי חירום, חיוני שתטפל בכך המערכת החזקה ביותר במדינת ישראל, היא מערכת הביטחון וצה"ל. הם היודעים להתגייס מייד ולהפעיל בזמנים הקצרים ביותר שיידרשו את מירב הכוחות והאמצעים שיידרשו למשימה.
המציאות שבה המשרד להגנת העורף עצמאי ויוצר "במה" לעצמו, מסוכנת ועלולה לסכן חיים.אם חפצי חיים אנחנו והזמן יקר, על ראש הממשלה לקבל החלטה לבטל את עצמאות המשרד להגנת העורף על כל סמכויותיו ולהכפיפו למשרד הביטחון, כפי שדורש גלעד ארדן.
בהנחה שהמשרד להגנת העורף ימשיך להתקיים כישות עצמאית, זה יהיה בבחינת פתח לאובדן חייהם של רבים ובסופו של דבר לוועדת החקירה המשמעותית הבאה.
שיטה זו עבדה טוב בשנים שבהן מתן וילנאי שימש השר לענייני העורף במשרד הביטחון. הדבר היחיד שהפריע ליישומה המלא היה העובדה שלמשרדו של וילנאי לא היה תקציב "צבוע" שהיקנה לו יכולת פעולה בענייני העורף והוא הוגבל תקציבית על פי סדרי העדיפויות של משרד הביטחון. למשרד לענייני העורף צריכות להיות שורות "צבועות", כלומר נפרדות בתקציב המדינה. כדי להציל חיים בשעת חירום, חיוני שיטפלו בכך המערכות החזקות ביותר במדינת ישראל, הן מערכת הביטחון וצה"ל.
• ח"כ מוטי יוגב הוא אל"מ (מיל') וחבר בוועדת החוץ והביטחון