הפעלת לחץ אינה מו"מ אמיתי | ישראל היום

הפעלת לחץ אינה מו"מ אמיתי

שאלה: מי אמר "כשזה מגיע לביטחון שלנו, אני ממשיך להיות הרבה יותר מודאג מנשק גרעיני שיתפוצץ..."? המשפט הזה הוא ציטוט מדבריו של נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, כשנשאל על רפיון התגובה האמריקנית בעקבות הפלישה הרוסית לחצי האי קרים. 

אובאמה הפנים, אם כי באיחור מה, את הנחת היסוד של רה"מ, בנימין נתניהו, שהסכנה האמיתית לשלום העולם היא הימצאותו של נשק גרעיני בידי מדינות טרור, כגון איראן. מאחר שברור שרוסיה אינה מאיימת על ארה"ב בהפעלת נשק גרעיני, גם היא אמורה להיות מודאגת מאוד מהתחמשותה הגרעינית של איראן.

החזית המאוחדת של ארה"ב ושל ישראל מול איראן גרעינית אינה אמורה להיות מושפעת מהמו"מ בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית. אכן, ייתכן שלארה"ב נוח לשתף פעולה עם ישראל בטיפול באיראן, בשעה שהיא יכולה להציג לליגה הערבית התקדמות בשחרור אסירים ובחזרת ישראל לגבולות 67'. ואולם, שום מנהיג ישראלי אחראי לא רשאי לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל כדי להקל על ארה"ב בטיפול בבעיה שמאיימת גם עליה. כמו כן, המשוואה של שחרור פולארד תמורת שחרור רוצחי נשים וילדים ברחובות ישראל היא בלתי הוגנת ובלתי מוסרית בעליל. ארה"ב אינה רשאית לדרוש ממדינת ישראל דרישות שהיא עצמה לעולם לא היתה מקיימת.

בימים אלה ממש גנזך המדינה מפרסם מסמכים מרתקים על אודות הוויכוחים בין הממשל האמריקני וממשלת ישראל בימים שקדמו להסכמי קמפ דיוויד. מהמסמכים עולה בבירור כי שיטות העבודה של האמריקנים כמעט לא השתנו, ובראשן - הפעלת לחץ מתוך תקווה שהחוליה החלשה תתקפל. ממשלת ישראל אז עמדה בלחצים ולא נכנעה. ראשי המדינה הבהירו להנהגת ארה"ב כי ישראל לא תוכל לוותר על שטחים ביהודה ובשומרון, לכל היותר אפשר להעניק אוטונומיה פרסונלית, אך בוודאי לא לאפשר מדינה שתאגור נשק ותהפוך להיות שלוחה קדמית של הטרור האיראני.

ממשלת ישראל היום, כמו אז, וביתר שאת, חייבת לעמוד על משמר הזכויות ההיסטוריות של עם ישראל במולדת, כמו גם על ביטחונם של אזרחי המדינה. חשוב להבהיר לכולם כי מדינת ישראל לא תתקפל ואל להן לאומות העולם לטעות בנחישותם וביכולת עמידתם של יהודים ששבו הביתה אחרי גלות ארוכה. מדינת ישראל אינה אמורה לשלם מחיר עבור הסכמתם של הפלשתינים לקיים מו"מ, בוודאי לא באמצעות הפסקת הבנייה ביהודה ושומרון ובשחרור אסירים. השלום אינו אינטרס רק של הישראלים, אף על פי שיש כלי תקשורת שכל הזמן מהלכים אימים באשר ליום שאחרי הפסקת המו"מ. מדינת ישראל קמה והתעצמה לפני הרשות של אבו מאזן, ובוודאי תמשיך להתחזק גם אחריה. ההתניות של הפלשתינים באשר לעצם קיומו של המו"מ הן הוכחה מובהקת לכך שאין רצונם בשלום, ואין כלל בנמצא מנהיג פלשתיני היכול לוותר על זכות השיבה או על ירושלים ועל האדמות באזורי היוקרה של תל אביב ורמת השרון.

האמריקנים והאירופאים חייבים להבין ששלום אפשר לעשות כשבאים בכפיים נקיות. ערפאת וממשיכי דרכו מעולם לא הושיטו יד לשלום אמיתי. מאחורי היד המושטת ניצבה תמיד יד נוספת חמושה בסכין משוננת. 

מה אתם חושבים? טקבקו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר