תעשיית התעופה המסחרית חוותה השבוע טלטלה בעקבות היעלמותו של מטוס הבואינג 777 של מלזיה איירווייז. מומחי תעופה אומרים כי עכשיו הגיע הזמן לעדכן את יכולות המעקב ולהשתמש בלוויינים כדי לספק מידע בזמן אמת על כל המטוסים בטיסות המסחריות. בעידן שבו כולנו מקושרים כמעט 24 שעות, לא מובן לנו איך כמעט שבועיים לאחר ההיעלמות אין אפילו רמז קטן על גורלו של המטוס. זה מצב בלתי נתפס, אבל אם מסתכלים לרגע על הפרופורציות, רואים שהדבר דומה לחיפוש גפרור בתוך אגם בגודל של הכנרת.
בחלקים גדולים של כדור הארץ, בעיקר מעל לאוקיינוסים, אין כיסוי של רדאר. מעל לאוקיינוסים הטייסים משדרים באלחוט ומדווחים על מיקומם בפרקי זמן קבועים. "הקופסה השחורה" מתעדת את הקולות בתא הטייס, וגם נתוני טיסה כגון מהירות, גובה, זרימת הדלק ומצב הכנפיים, אבל מידע זה אינו מגיע לתחנות מעקב על הקרקע. חוקרי תאונות אוויר מקבלים גישה למידע המוקלט רק לאחר שסורקים את שברי המטוס, אם בכלל מגיעים אליו.
התקנת מערכת עיקוב, שתוכל לשלוט על כל 80 אלף הטיסות המסחריות המתבצעות בעולם בכל יום, היא משימה לא פשוטה טכנולוגית. היא גם תהיה יקרה מאוד. לפי ההערכות, בכל רגע נתון יש באוויר יותר מ־30 אלף מטוסי נוסעים. בשנת 2013 הרווח הממוצע של חברות התעופה היה 4.13 דולרים לנוסע, לעומת 2.05 דולרים בשנת 2012. כל עלות נוספת, כמו של מערכת עיקוב יקרה כזו, עלולה לכרסם ברווח הזעום הזה ואולי גם להביא להפסדים לחברות התעופה.
יישום של התקנת מערכות עיקוב, כולל הצבת לווייני תקשורת בחלל, עלול להימשך בין שלוש לחמש שנים - וגם אז לא בטוח שכל חברות התעופה יוכלו לעמוד בהוצאה. מערכת כזו צריכה להיות מתוחזקת במשך 24 שעות, להפעיל כמה מוקדי שליטה ולהכין מערכות גיבוי המכפילות את ההוצאה על התשתית.
מלבד זאת, מערכת העיקוב עלולה גם ליצור בעיות של שמירת הפרטיות. עורכי דין בארה"ב שנדרשו השבוע לסוגיה, אמרו כי ברגע שהמידע משודר, הוא הופך להיות נחלת הכלל. מכיוון שליצרני המטוסים ולחברות התעופה יש אינטרס לשמור על המוניטין שלהם, ייתכן שכאשר יאותר כשל, מישהו יוכל לשלוט במידע ולכוון אותו כך שהאמת לא תתגלה.
* * *
הבעיה הקשה ביותר, שאינה קשורה לטכנולוגיה ולכסף, היא הכבוד והריבונות. אנשי יצרנית המטוס בואינג, נציגי יצרנית המנועים רולס־רויס ומומחי תעופה מארה"ב וממדינות נוספות הביעו נכונות לסייע בחקירה ומספקים מהצד סיוע טכני לחוקרים המלזים. אבל את החקירה מובילה ממשלת מלזיה, ומסיבות של כבוד לאומי היא לא מרפה מהמושכות. זאת למרות ביקורות נוקבות של כמה מדינות על התנהלות החקירה וגם על דרך הדיווח של ממשלת מלזיה, שדיברה בכמה קולות וסיפקה מידע סותר.
דאגה נוספת התעוררה מעצם העובדה שלפחות שני נוסעים עלו על המטוס עם דרכונים מזויפים, שהאינטרפול ידע שהם גנובים. מתברר כי מערכת הכרטוס של החברות לא קשורה למאגר המידע של האינטרפול, המכיל מידע על יותר מ־40 מיליון דרכונים שנגנבו או אבדו ברחבי העולם. לכן לא הוצלב המידע, והשניים עלו לטיסה באין מפריע. השבוע התברר כי רוב המדינות אינן מבצעות בדיקה מול המאגר של האינטרפול, ולכן יש סבירות גבוהה שבעלי דרכונים גנובים ימשיכו לעלות על טיסות בלי שזהותם האמיתית תתגלה. יישום של מדיניות קשוחה יותר בבדיקת הדרכונים לא יצריך השקעות רבות, כי המערכת כבר קיימת וצריך רק להתחבר אליה. כסף קטן. עד שיוציאו את הכסף הגדול על מערכות עיקוב משוכללות, אם בכלל, נצטרך להסתפק במה שיש.
