מדינת ישראל מעלה במשא ומתן עם הפלשתינים דרישה להכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הדרישה נשמעת הגיונית וסבירה לאוזן המערבית. למרות זאת, אבו מאזן מתנגד לכך נחרצות. הפלשתינים ותומכיהם בשמאל מנסים לגמד את הסירוב ולטעון שהדרישה היא עיסוק בזוטות, ולכן יש לסלקה משולחן המשא ומתן. אבל האמת העגומה היא שהסתלקות מעמידה על קיום מלא של דרישה זו תנציח את הסכסוך בין היהודים לערבים בארץ ישראל. מדוע?
ב־1922 הצביע חבר הלאומים פה אחד על קבלת נוסח כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל ובכך הכיר באופן מלא בקיום עם יהודי, בזיקתו ההיסטורית לארץ ישראל ובזכותו להקים בה את ארצו. יתרה מזו, לחבר הלאומים היתה סמכות לעשות זאת מכוח המשפט הבינלאומי, כיישום של סמכות ההסדרה וההקניה (Power of disposition).
זאת ועוד, המסמך שהצבעה זו הפכה אותו לחלק מהחוק הבינלאומי, התקף עד היום, מחריג לכל אורכו את העם היהודי משאר תושבי ארץ ישראל. לפי המסמך, יישמרו הזכויות האזרחיות והדתיות של כל התושבים, בעוד זכויות פוליטיות ולאומיות יישמרו אך ורק ליהודים. בדיוק אותם עקרונות מנחים הן החלטה משותפת של בתי הנבחרים בארה"ב (שקיבלה תוקף של חוק משנחתמה בידי הנשיא הרדינג) והן אמנה בינלאומית שעליה חתומות ארה"ב ובריטניה, ושאושררה בחתימת נשיא ארה"ב קולידג' ומלך אנגליה. אשרור אמנה הופך את תוכנה לחלק מהחוק הפנימי של המדינה החתומה עליה.
הכרה זו בנו כעם, בזיקתנו ההיסטורית לארץ ישראל ובזכותנו לריבונות עליה היתה הסיבה לפרוץ הסכסוך המזוין הפוליטי בין היהודים לערבים במאורעות תר"פ, והוא נמשך, בגלגוליו השונים, עד היום. מטרת הערבים היתה ונשארה לבטל לחלוטין את ההכרה הבינלאומית בזכות זו. לכן הם קוראים לעובדות אלה "נרטיב יהודי" כדי להפחית בחשיבותן וכדי להסתיר כי התנגדותם זו סותרת את החוק הבינלאומי. כדי לקעקע את ה"נרטיב היהודי" הם המציאו "נרטיב ערבי", שעיקריו נוסחו באמנה הפלשתינית שנכתבה ב־1964.
הרציונל שעליו מבוססת האמנה הוא שהיהודים אינם עם אלא דת בלבד, ולכן אין להם זכות לריבונות. המסקנה: יש להשמיד את מדינתם ולהקים על חורבותיה את פלשתין.
יצחק רבין תבע בצדק בתמורה להכרה באש"ף ובתמורה לכך שיאפשר לו כניסה ל"עזה תחילה", את ביטול האמנה הפלשתינית. בתגובה ערפאת מיסמס את הדרישה והבטיח (אך לא קיים) את שינוי הסעיפים השוללים את זכותה של ישראל להתקיים. בנאומו האחרון בכנסת אמר רבין שהוא רואה בשינויים אלה משום מבחן עליון לרצונה וליכולתה של הרשות הפלשתינית, וכי השינויים הנדרשים יהיו אבן בוחן חשובה ורצינית להמשך מימושו של ההסכם כולו. עד היום לא בוצע שינוי כלשהו בסעיפים אלה. יתרה מזו, התלמידים ברש"פ כיום משננים את האמנה ללא השינויים כחלק מתוכנית הלימודים.
הכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא קביעה פומבית שכל הנרטיב שעליו ביססו הערבים את פעילותם הרצחנית היה שקרי. זו הכרה בכך שהיהודים הם עם שמגיעה לו זכות לריבונות על ארץ ישראל. לכן אבו מאזן אומר במילים מפורשות שלעולם לא יכיר בכך; מכיוון שאין לו כל כוונה לסיים את הסכסוך לפני סילוק כל היהודים מא"י כולה.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
