לאחר הניצחון הדחוק של הפועל ב"ש בשבת על הפועל חיפה ובשל האופן שבו הושג דיברנו על מזל של אלופים. מכבי ת"א נתנה אתמול משמעות חדשה לביטוי הזה, כשניצחה באחד ממשחקי הנפל שלה. לאחר שראתה את ב"ש מנצחת ועם שורת חיסורים בהגנה, מכבי הגיעה בחששות לא מבוטלים. עבור בית"ר, שאיבדה באופן סופי את האפשרות להשתחל לפלייאוף העליון, זה היה בעיקר משחק על היוקרה.
סוזה נאלץ להסתדר ללא ההגנה הקבועה שלו, פתח במערך של שלושה בלמים עם מיטרוביץ', זיו ובן הרוש ששיחקו יחד לראשונה וגרמו להרבה דפיקות לב על הספסל. ההגנה של מכבי היתה חדירה ונחלצה מספיגת שערים במזל גדול והודות ליכולת טובה של חואן פאבלו, והעדר רגל מסיימת אצל הירושלמים.
סוזה שוב הציב באגפים את מראבל ובן חיים שלא תרמו למשחק. הגדיל לעשות מראבל עם משחק חלש במיוחד. גם בן חיים לא בלט, כשההצבה שלו בתפקיד הזה היא פשוט בזבוז. הכושר הירוד של אלברמן וראדי היה מאוד משמעותי ביכולת החלשה.
הפתיחה אמנם היתה שייכת למכבי שהחזיקה בכדור ולחצה חזק את הקישור של האורחים, אבל בהמשך התמונה השתנתה לחלוטין. בית"ר, שפתחה בהססנות, נכנסה למשחק והציגה את אחד ממשחקיה הטובים העונה. בית"ר היתה מאוד מסודרת בהגנה עם צפיפות טובה, סגירות נכונות ואחריות.
על סוזה עברו דקות של חרדה בעיקר במחצית השנייה, שבה ראינו רק קבוצה אחת - בית"ר, שהגיעה למצבים נהדרים אבל כשלה מול השער בגלל חוסר דיוק בפעולה האחרונה.
השחקנים של רוני לוי רצו יותר, היו ראשונים לכדורים והעמידו את ההגנה של סוזה במבוכה פעם אחר פעם. מאמן בית"ר עשה הכל נכון בערב הזה, אבל מה לעשות שהוא לא יכול גם להכניס את הכדור לרשת.
הזדמנות אחת של מכבי במחצית השנייה הכריעה את המשחק, מהרגל של פריצה שמייד לאחר מכן מצא את עצמו על הספסל. עוד מהלך תמוה מבית היוצר של סוזה. מבשל השער, דור מיכה, פתח כרגיל על הספסל וכמו שמכבי נראית בזמן האחרון, זה לוקסוס גדול להשאיר את השחקן הכי יצירתי מחוץ לדשא.
הניצחון אתמול לא יוזכר באלבום האליפות המתגבש, אבל אם מכבי לא שמטה נקודות בערב כזה, יהיה קשה לקחת ממנה את התואר.
