אתמול בערב חזרתי משיעור פילאטיס, ובן זוגי בדיוק שב ממכון הכושר. התעלפנו שנינו על הספה בטרנינג, הדלקנו את הטלוויזיה, תוך נשנוש ארוחת ערב דלת פחמימות וגילינו שטקס מלכת היופי השנתי בדיוק משודר.
גילוי נאות, אני פמיניסטית קטנה מאוד. אני חושבת שאני נהגת גרועה, אני עוסקת באובססיביות בדיאטות ובקוסמטיקה, ומשאלתי הכמוסה היא להיות עקרת בית (רזה, כמובן), למרות שכבר השלמתי עם העובדה שבעידן הנוכחי, המקדם, וכמעט מחייב קריירה נשית ושוויון בין המינים, הסיכוי היחיד שלי להגשים את החלום הוא להתחתן עם טייקון, וגם אז זה לא יצטלם טוב.
בעוד אני מתענגת על פיסת גזר מבושל, החלו נערות תמירות להלך על המסלול בזו אחר זו בלבוש שלא ראוי לתואר לבוש, עם חיוך קפוא כדי שלא ליפול מהעקבים האימתניים, תוך עפעוף ריסים מלאכותיים.
לא יכולתי שלא לתהות, איך זה שבעידן שנתון למאמצים היסטריים והיסטוריים לשוויון זכויות והעצמה נשית, בעידן שכבר שכח את התקופה בה נשים רק קיבלו את הזכות להצביע בבחירות כי היום הן כבר מכהנות כשרות ממשלה - עדיין מתקיימת תחרות שכל תכליתה היא מראה חיצוני של ילדות.
סליחה סליחה. מראה חיצוני הוא לא העניין כאן, התבלבלתי לגמרי. סיפור אישי מרגש זה הדיבור. כפי שהתרגלנו ללגום בשקיקה תחת כל עץ ריאליטי רענן, תחרות מלכת היופי לא נשארה מאחור, וסיפקה לנו גם היא מן הנזיד המבעבע של סיפורים אנושיים קורעי לב. היופי הוא זניח, הוא הבל הבלים, הוא בר חלוף, אבל את ההיסטוריה סוחטת הדמעות של הנערה, לעולם לא נוכל לקחת ממנה.
הסיפור על אחותה התאומה של המתמודדת, שמתה וקמה לתחייה - לא ישאיר אף עין יבשה. ההיא שעשו עליה חרם בכיתה הכי מעוררת אמפתיה, וזו שגררה את כל משפחתה לעשות עלייה לישראל הכי צריכה לייצג אותנו. מה זה חשוב איך היא נראית עכשיו? למה להיות שטחיים?
אה, ויש את ההיא שלפני שנתיים הרעידה את כל המדינה, כי חרדי ביקש ממנה לעבור למושבים האחוריים באוטובוס – כי היא אישה, כן כן זאת – היא צריכה להיבחר כי היא נראית סוף הדרך בביקיני.
מאז "אישה יפה", או בעצם מאז סינדרלה, אנחנו הולכים ומתמכרים לנרטיב הזה של דמות שהגיעה מהאשפתות (נסתפק גם ביישוב שכוח אל בפריפריה) והופכת בין לילה לסנסציה. אנחנו שוכחים בקלות את המטרה האמיתית לשמה התכנסנו.
גם אתם חשתם קצת מרומים במהלך המשדר הזה? גם מעליכם ריחפה התחושה שמפיקי האירוע עשו הכל כדי לטשטש את העובדה שמדובר בתחרות יופי ולא בכתבת עומק שמנסה בכוח לגרום לכם להוציא את חבילת הטישו שנשארה לכם מגמר "אקס פקטור"?
אני מציעה שבפעם הבאה תלכו עד הסוף עם האג'נדה, ואם כבר, אז גם תעניקו פרס הולם יותר ממכונית – למה לא משהו חינוכי כמו מלגת לימודים, למשל? אבל בתור התחלה, אסתפק בזה שתחליטו במה עוסקת התחרות שלכם, כי כולן יפות, כולן חכמות, אבל רק לאחת יש סיפור עצוב על חתול שמת מפרקינסון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו