אמירה אלעדלי היא צעירה אינטלקטואלית מצרית חריפה וחיננית, המייצגת באומץ את "חזית ההצלה" התומכת בממשלתו הזמנית של הגנרל סיסי במצרים, אשר נערכת לצעדי תיקון בחוקה שיביאו לבחירות דמוקרטיות חדשות. מדהים לצפות באופן שבו לוחמת אישה חכמה זו בחשוכי האיסלאם באומץ ובתבונה מעל מסכי רשת אל־ג'זירה העוינת, ומשמשת פה למיליוני התומכים ב"חזית ההצלה", הרואים בשלטונם הדיקטטורי התיאוקרטי של האחים המוסלמים אסון למצרים. ואכן גברת עדלי צולפת ומכה בחזרה חרף ההשפלות השוביניסטיות המופנות כלפיה - הן על ידי מגישי התחנה והן על ידי יריביה האיסלאמיסטים שעל המסך.
מאז הדחת מובארק מנהלים מראייני התחנה הקטארית קמפיין תמיכה מוחלט באחים המוסלמים, במסגרת סידרת ראיונות וסיקורי שטח המתאפיינים בהטיה ובמגמתיות נגד ממשלתה הזמנית של מצרים. בעימותים מול גברת עדלי הם מציבים תדיר מזוקנים חשוכים הנוקטים כלפיה אלימות מילולית ומתנשאת של שאט נפש ועליונות, הנובעת בעליל מהיותה אישה. מול גבר, גם יריב, לא היו נוקטים לשון שכזו.
אין כמו תוכניות אלה כדי להמחיש מה יקרה אם האחים אכן ישובו לשלטון. או אז תשוב גברת עדלי למטבח ותלך ברגל לקניות (שהרי לפי האיסלאם הקיצוני אסור לנשים לנהוג). היא תיאלץ לקיים את מצוות המכולת כשהיא עטופה מכף רגל ועד ראש ברעלה ומלווה על ידי אחיה הקטן, "רק ליתר ביטחון". האבסורד הוא שאמיר קטאר, בעליה של תחנת אל־ג'זירה רודפת הדמוקרטיה, גזר על המשורר הקטארי מחמד אלעג'מי מאסר עולם שהומר בחנינה של 20 שנות מאסר באשמת העלבתו וקריאה להפלתו באמצעות שיריו, בעודו תובע לשחרר מהכלא המצרי את כתבי התחנה המסיתים נגד סיסי.
בינתיים, ממשיכים האחים המוסלמים לנהל הפגנות ענק נגד הממשלה הזמנית ברחובות ערי מצרים ולבצע פיגועים רצחניים נגד כוחות הביטחון בסיני ובמצרים פנימה. המשל הערבי אומר "היכה אותי, ובכה ורץ והקדים להתלונן נגדי"... כך ממהרים האחים להתלונן בקולניות בתקשורת על פשעי כוחות הביטחון נגד האזרחים "התמימים".
עתה מנהלים האחים המוסלמים מאמצי ענק כדי להפוך את סיסי לבוגד בעולם הערבי־איסלאמי ולמשרתן של אמריקה וישראל ושל המדינות הערביות במפרץ, להוציא כמובן את קטאר. לפי טענות האחים המוסלמים, סיים סיסי, בסיוען של מדינות ערב הבוגדניות התומכות ב"מהפכת הנגד" הצבאית, את תפקידה המוביל של מצרים בעולם הערבי והוא מקריב כ"אתנן" את פלשתין וירושלים לישראל ולארה"ב בתמורה לסיוע האמריקני. לפיכך קבעו משתתפי ההפגנות של האחים על שלטיהם במסגרת "שבוע ירושלים" את הסיסמה: "עמידתנו בסואץ היא דרכנו לירושלים".
בחוגי המאפיה מקובל כי מי שזוכה לחיבוקו ולנשיקתו של ה"בוס", מקבל אחר כך אלת בייסבול בראש, שמטיסה אותו לגיהינום כבוגד. ייתכן כי האמריקנים, המבינים שהרדיקלים האיסלאמים במצרים שונאים אותם ללא תקנה, ניסו לתמוך בסיסי בסתר ולהתכחש לו במפגיע בפומבי בלי "לחבקו ולנשקו" כדי להטעות את האחים במצרים. ובכן, אובאמה, זה לא עובד.
לפני ימים ספורים התגייס גם מנהיג התנועה האיסלאמית בישראל, השייח' ראאד סלאח, לקמפיין ההסתה הטלוויזיוני המשולב של האחים נגד הממשלה הזמנית המצרית. במסגרת התוכנית "בלא גבולות" באל־ג'זירה הציג סלאח את מורסי כמי שתיאם עימו צעדים לשחרור פלשתין, ירושלים ואל־אקצא ואת סיסי כבוגד באיסלאם.
מבחינת מיליוני המוסלמים במצרים, מצטיירות אמריקה וישראל כאויב, וסיסי משווק באל־ג'זירה כמי שמוכר להן את פלשתין ואת ירושלים, מכה בחמאס ובמאבקו הצבאי ההרואי מסכל את תביעות הרשות הפלשתינית ל"שיבה". ארה"ב צריכה לתמוך בגלוי בסיסי כדי שלא להיקלע ללקחי הסיפור היהודי הישן: בסופו של דבר היא תאכל במצרים דג מסריח, תקבל גם מכות ויגרשו אותה לגמרי מהעיירה.
