המהומות האחרונות במצרים, שהובילו להחלפת השלטון של מוחמד מורסי, הביאו לתודעתנו מושג חדש: "הפיכה צבאית דמוקרטית". האם באמת תיתכן הפיכה צבאית שהיא גם דמוקרטית? האם יש דבר כזה חצי הפיכה - חצי צבאית וחצי דמוקרטית? שאלה זו ושאלות נוספות ימשיכו לעמוד בחלל האוויר בעת שהעם המצרי יעבור טלטלה שעלולה להשפיע עמוקות על המזה"ת.
לפני יותר משנה עברה מצרים זעזוע בעת ההפיכה האזרחית, שבמהלכה העביר העם המצרי (בדגש על העם המצרי) את הנשיא חוסני מובארק מכס השלטון לכס הנאשם ובבחירות דמוקרטיות העלה לראשונה את האחים המוסלמים לשלטון, כ־90 שנה לאחר הקמת התנועה. הצבא, שהוא הגורם המייצב והמאחד במצרים, מילא את רצון הציבור והחזיק ברסן השלטון באופן זמני עד לכינון חוקה חדשה ובחירות חדשות, שבהן נבחרו האחים המוסלמים לפרלמנט ומורסי לתפקיד הנשיא ברוב גדול של יותר מ־50 אחוזים. "האדם החולה על הנילוס" בחר באחים המוסלמים ובאיסלאם לרפא את תחלואיה הכלכליים והחברתיים של מצרים, תופעה שמזכירה במידה מסוימת את שהתרחש בטורקיה.
עלייתם של מורסי ושל האחים המוסלמים לשלטון לוותה בתקווה גדולה, אך הנשיא החדש מיהר להדיח את מפקדי הצבא האהודים (בדומה לארדואן), והאחים מיהרו לפעול כדי להחיל חוקי איסלאם על התושבים. השחיתות המשיכה לשלוט, הכלכלה המשיכה לצלוע ומורסי נתפס כדיקטטור שהחליף דיקטטור שהודח.
הצבא, שחש נפגע מהתנהגותו של מורסי כלפיו, חיכה להזדמנות נאותה, וזו הגיעה כשהעם יצא להפגנות נגד משטרו של הנשיא (בעידוד הצבא?) במהלך מהיר של שלושה ימי הפגנות נקט הצבא צד והביא להדחתו של מורסי בתואנה כי זהו רצון העם. התהליך כולו בוצע בזהירות מירבית על ידי הצבא כדי לא להכעיס את האמריקנים ושאר מדינות העולם המערבי וכדי לשוות לאירוע מראה של הפיכה אזרחית, שבה הוא משמש משכין שלום בית ומי שמונע שפיכות דמים, אינו משתמש בכוח ונמנע ממעצרים המוניים. הצבא ניסה "ללכת עם ולהרגיש בלי" והשביע נשיא אזרחי.
האחים המוסלמים, שלקו בהלם בתחילת המהלך, התעשתו ויצאו לרחובות כדי לתמוך במורסי - נשיא נבחר שהודח. הצבא, מצידו, נמנע בשלב הראשון מהפעלת כוח משמעותי ונמנע ממעצרים המוניים של הנהגת האחים המוסלמים, אבל בימים האחרונים לא היסס להשתמש בכוח המצוי בידיו מול תומכי מורסי. שלשום ניסו אנשי האחים המוסלמים לפרוץ בכוח למתחם שבו מצוי הנשיא, והצבא הגיב בירי שבו נהרגו ככל הנראה עשרות מתומכי האחים. אחרי ההפיכה השקטה אנו בעיצומה של מערכה עקובה מדם.
הניסיון המצרי לבצע "הפיכה צבאית דמוקרטית" צפוי להביא את מצרים לתוהו ובוהו, ואולי אף למלחמת אזרחים. הצבא, שביקש בתחילה לרצות את כולם ולבצע "הפיכה צבאית דמוקרטית", נתקל עתה בתגובה האלימה של האחים המוסלמים - ומגיב בהתאם. המשך האלימות עלול להכריח את הצבא לבצע הפיכה מלאה, להכריז על משטר צבאי ולקרוא לילד בשמו - "הפיכה צבאית", שאם לא כן, תעבור על מצרים תקופה קשה של מלחמת הכל בכל, שאת תוצאותיה קשה לצפות.
מדינות ערב וטורקיה מביטות בתהליך ומבינות כי הנעשה במצרים עלול להשפיע באופן דרמטי על הנעשה בארצן. ארדואן, שמביע תמיכה באחים המוסלמים, מבין את הדמיון הרב בין הנעשה במצרים למה שקורה בטורקיה ואת הסכנה הרובצת לפתחו. אם בסופו של יום יעלה במצרים שלטון אזרחי שידחק את רגלי האחים המוסלמים, אפשר שיהיו לכך השפעות גם על טורקיה.
ישראל מצידה מוקפת במדינות לא יציבות וצופה בתהליך בדאגה. חוסר יציבות אזורי אינו מבשר טובות לישראל, וכל שאפשר לעשות בשלב זה הוא להמשיך לקיים את הדיאלוג האפקטיבי עם הצבא המצרי, לצפות בנעשה בלי לנקוט עמדה ולהיות דרוכים לכל התפתחות אפשרית.
הכותב הוא מפקד חיל הים לשעבר