בישראל בכלל ובמערכת המודיעין בפרט, היו מרוצים מאוד מהתפקיד שמילאה מצרים בתיווך הפסקת האש ובהמשך המגעים בעניין רגיעה ארוכת טווח. שר הביטחון בני גנץ הדגיש עוד במהלך מבצע "שומר החומות" כי אחת ממטרותיו היא חיזוק הכוחות המתונים באזור, כך שהשתלטותה של קהיר על המו"מ העקיף בין ישראל לחמאס נתפשת כהישג בפני עצמו, שמערכת הביטחון מבקשת לצרוב בתודעה הציבורית.
ההישג הזה משמעותי במיוחד לאור שתי מטרות אחרות של המבצע: הבטחת שקט לטווח ארוך ופגיעה ביכולות האסטרטגיות של חמאס. המטרה הראשונה נתונה תחת סימן שאלה גדול לאור המצב קיים ברצועת עזה: לפחות 16 ארגוני טרור שונים, הגדולים בהם חמאס והג'יהאד האסלאמי, שלא מתכוונים לשקול אפילו לוותר על הנשק. במילים אחרות, לא משנה לאיזה הסכם תגיע ישראל עם חמאס, היכולת לאכוף שקט מוחלט מוגבלת מלכתחילה.
המטרה השנייה של המבצע, שקיבלה ביטוי בין היתר בפגיעה משמעותית בפרויקט המנהור של חמאס, היא זמנית. כפי שסינוואר הבהיר, הארגון מתכוון לבנות את המנהרות מחדש. כך ייעשה גם, באשר למערך הרקטי וליכולות צבאיות אחרות. השאלה היא רק כמה זמן זה ייקח.
למצרים יש אינטרס מובהק במלאכת התיווך. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי מבקש לסלול תעלה לוושינגטון מתוך סבב הלחימה בין ישראל לחמאס. במהלך השנים האחרונות א-סיסי ניהל מלחמת חורמה דווקא בבית, כאשר התמודד עם מחאה חברתית ששלהב נגדו קבלן מצרי גולה. כצפוי, השלטון בקהיר התייחס להפגנות כעוד ניסיון של אופוזיציית "האחים המוסלמים" לערער את היציבות והמרדף אחרי כל מי שמבקר את השלטון הוחרף.
בהתאם לכך, ארגוני זכויות אדם ומשקיפים מעריכים שמספר האסירים הפוליטיים במדינה נע בין 20 אלף ל-60 אלף. על כן, לנוכח הממשל הדמוקרטי בוושינגטון, א-סיסי מבקש להציג את מצרים כבעלת תפקיד קריטי בזירה המזרח תיכונית, כך שארה"ב תעדיף להתעלם בפועל מהפרות שיטתיות של זכויות אדם במדינה.
אלא שלא בטוח כלל שהמצרים יצליחו לשגר את בלון הרגיעה ארוכת הטווח לאוויר. מפרטים המודלפים על ידי מקורות פלשתיניים בתקשורת הערבית על השיחות בין ראש המודיעין עבאס כאמל לסינוואר ובכירי חמאס שהתקיימו השבוע, מסתמן כי קהיר יותר מדיי תלויה ברצונו הטוב של ארגון טרור פלשתיני, שקשור בעצמו לתנועת "האחים המוסלמים". כאמור, מלכתחילה היכולת של חמאס לאכוף שקט מוגבלת.
בכל זאת, כאמל דרש מסינוואר לשמור על השקט באזור הגבול ולמנוע שיגור רקטות, אבל הוא לא היה צריך להמתין בשביל לקבל רמז לערכן הירוד של הבטחות חמאס. כבר בתחילת השבוע מחבל הסתנן לאשכול בעוטף עזה ודקר מאבטח. יום לאחר שהמשלחת המצרית עזבה, חמאס קרא ל"יום זעם" בשישי ביהודה ושומרון.
בהמשך לכך, מהדרישה המצרית למעורבות של הרשות הפלשתינית בתהליך שיקום עזה, ארגון הטרור מנסה להתחמק דרך רעיונות כמו "רשות עצמאית" עם אדם מוסכם (רעיון שהרשות וישראל סירבו לו) או דרישה לדון בכך בקהיר עם אנשי הפת"ח.
בעוד שארגון הטרור מוכיח שהוא לא מסוגל ולא מעוניין לספק את הסחורה, מנהיגיו לא מהססים לבוא בדרישות למצרים ולישראל. מוקדם יותר השבוע סינוואר קרא לעיתונאים לרשום את המספר 1111, רמז עדין לדרישתו בעסקת חילופי שבויים. חמאס לא זנח אף את דרישותיו בנוגע לקשירת השקט ל"הפרות" במזרח ירושלים, ומאיים בהסלמה נוספת.
אז עד כמה שזה נשמע מטורף, נראה שארגון הטרור מוכן לוותר על שיקום רצועת עזה ועל עסקת חילופי שבויים בטווח הקרוב, ואף להסתכן בסבב לחימה. הסיבה לכך היא שכישלון התיווך המצרי יפנה את הדרך לקטאר, מתווכת נוחה הרבה יותר עבור חמאס. דוחא כמנהגה תשפוך מאות מיליוני דולרים על רצועת עזה, בלי פיקוח ממשי ובלי תנאים כלשהם, וארגון הטרור יתפנה לבניית הכוח הצבאי שלו לקראת סבב הלחימה הבא.
אם לא די בתרחיש העגום הזה, מעמדה של האמירות הזעירה עשוי להתחזק על חשבון מצרים ולצייר את א-סיסי כחסר תועלת בעיני האמריקנים. אם אחת המטרות של מבצע "שומר החומות" הייתה לחזק את הכוחות המתונים באזור, שקיעתה של מצרים וזריחתה של קטאר האסלאמיסטית יהוו מכה קשה לאינטרסים הישראליים.
למרות זאת, ישראל מסוגלת לשפר את סיכויי ההצלחה של התיווך המצרי ולסייע לה לשמור על מעמדה המיוחד בעיני ארצות הברית. על הממשלה להבין שכל עוד קיימת האופציה של תיווך קטארי, חמאס יתבצר בעמדותיו. לכן ישראל צריכה לפעול לניתוק של האמירות מרצועת עזה על כל משתמע מכך, לרבות הכסף הקטארי. בלאו הכי, הוכח שהמזומנים לא מונעים סבבי לחימה.
ביום שבו חמאס יבין שהוא תלוי לחלוטין בחסדי המתווך המצרי ואין לו אלטרנטיבות אחרות – הוא ידרוש פחות ויציע הרבה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו