"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקרוב אצלך? מדריך הישרדות לרווקים בחגים

תקופת החגים יכולה להציף תחושת בדידות אצל לא מעט רווקים ורווקות • אם גם אתם מתחילים לחפש תירוצים להתחמק מהמפגש עם הדודה המציקה בליל הסדר, אתם מוזמנים לקחת כמה טיפים מהדר זוהר, מאמנת לזוגיות, שתעזור לכם להגיע לערב החג ולהישאר בחיים

,עודכן
0השמעה
שוב אני מגיעה לבד?. צילום: istockphoto

תקופת החגים כבר כאן וההכנות לארוחות משפחתיות, הטיולים בחול המועד והפיקניק המסורתי בעיצומם. מי שהרבה פעמים מרגישים קצת פחות נרגשים לקראת אירועים שכאלה, הםהרווקות והרווקיםשל המשפחה.

"זה אחד הנושאים הכי כואבים - גם בשבתות ובסופ"שים, אבל בחגים זה כמו מכלול של כל הפחדים, החרדות והלחץ בבת אחת", אומרתהדר זוהר, מאמנת לזוגיות ומציאת זוגיות ובעלת המרכז לזוגיות מעשית."כי עוד שנה אני מגיע/ה לבד, ויש את ההצקות של כל המשפחה, מה שיוצר תחושת כישלון פנימית. זה פוגש אותנו כמו מראה".

הרבה ינסו להתחמק, אצל אחרים תעלה תחושת כעס או רצון להבריז מארוחת החג, אבל מסתבר שיש דרך לעבור את הסאגה השנתית בשלום, ואפילו לתעל את הסיטואציה לטובתנו.

הבעיה המרכזית

"יש הרבה רווקים ורווקות שמרגישים שהם מצליחים בהרבה תחומים בחיים, חוץ מזוגיות, ובעצם בחגים יש ממש תחושה של כישלון - כי כולם באים עם ילדים ומשפחות, וזה גורם להרגיש שאני לא שווה בין שווים", מסבירה הדר, "גם הרבה אנשים מגדירים את עצמם דרך סטטוס זוגי, כלומר אם אני לא בזוגיות אני לא שווה".

אצל גברים זה אותו דבר ,צילום: istockphoto

גם אם זה לא המצב שאיתו אתם באים לשולחן, לרוב יהיה קשה להתעלם מדודה שתשאל "נו, יש חדש..?", או הסבתא שתתפלל בעיניים מרחמות: "בעזרת השם שנה הבאה את/ה פה בשולחן עם שלושה ילדים".

אגב, מסתבר אין הבדל בין גברים לנשים במצב הזה, "רווקות פשוט מדברות יותר על הדברים", אומרת הדר, "הגברים פשוט מתקשרים את זה אחרת. רווקות לוקחות את זה יותר רגשית, אבל אצל גברים ונשים זה אותו דבר".

לא רק בשולחן החג

"יש עוד משהו שלא מדברים עליו", מציינת הדר, "גם במקום העבודה יש בעיות עם הנושא הזה. בגלל שאני רווק/ה ובלי ילדים, אז כל המטלות נופלות עליי. גם תמיד "טוחנים" את הרווקים כי הם לא צריכים לחזור מוקדם -מרגישים שאין להם חיים.. זו תחושה מאוד קשה. כי בכולם צריכים להתחשב, וברווקים לא".

תבחרו נכון ליד מי אתם יושבים,צילום: istockphoto

המדריך המעשי

אז מה בכל זאת עושים, ואיך אפשר להגיע לליל הסדר השנה בלי להרגיש את תחושת הכיווץ הזאת שעולה מהמפגש עם המשפחה המורחבת? הנה כמה טיפים שהדר ממליצה לאמץ:

  1. להתייחס לכיווץ אחרת- "קשה לי להגיד שלא תרגישו כיווץ", מודה הדר, "פשוט הייתי מתייחסת לכיווץ אחרת. כי אני לא יכולה להתחמק מזה שאני רוצה להיות בזוגיות. אז במקום להגיד לעצמי שנכשלתי, אפשר לקחת את זה כמשימה, ולהחליט ששנה הבאה אני אגיע בזוגיות. לא להתייחס לכיווץ כאל משהו נורא ואיום, אלא להתייחס לזה כמו נורה אדומה".
  2. לתת תוקף לרגשות שלי- "אני מאוד אוהבת הכנות מראש.. כלומר לתת תוקף לרגשות שלי, ולהגיד לעצמי שזה לא המצב האידיאלי אבל אני נושמת לזה. ואולי גם לבקש מההורים לא לשתף פעולה עם השאלות של הדודים, ולא לפתוח את הנושא את זה. יש משהו שברגע ששמתי את זה על השולחן - זה מקל".
  3. להסתכל אחרת על השאלות- במקום להגיד שזה מציק, אז להתסכל על הדברים מנקודת מבט אחרת - אם לא היה אכפת לאנשים ממני לא היו שואלים אותי. להתייחס לזה בתור מקום של דאגה ואכפתיות.
  4. להכין תשובות מראש- כמו: "תודה על הדאגה, הכל בסדר, אבל אם יש לך מישהי/ו שווה להכיר לי אני אשמח!". אפשר ממש להפעיל אותם. וגם להתייחס לזה קצת בהומור ולנסות להקליל את זה.
  5. אל תהדפו איחולים- אתם יכולים להגיד לעצמכם - "כן בקרבו אצלי"! תהפכו את האיחול לזימון. כי כשאנחנו הודפים את האיחולים אנחנו חוסמים משהו. אז לבוא ממקום שמתעלה על הפחד, להפסיק להסתכל על המצב כמראה של כישלון, אלא לקחת את האנרגיה הזאת לטובתי.
  6. לבחור ליד מי אני רוצה לשבת- אנחנו יודעים עם מי נעים לנו, מי מפרגן יותר ומי פחות. אז לבחור את הסביבה שלנו יעזור לעבור את הערב בטוב.
  7. לדעת מתי לשים גבול- אם בכל זאת יש הצקה שמפריעה לי, אז להגיד: "אני מבקשת שנעבור נושא".

לסיום, עם כל ההכנות של הרווקים והרווקות, להדר יש גם טיפ קטן למשפחה ולמארחים, "אני מבינה שאתם באים ממקום של אכפתיות, אבל תשאירו את החטטנות בצד. תתייחסו לרווקים כשאנשים שיש להם חיים מלאים, לא צריך להגיד לרווקים שהם רווקים – הם יודעים את זה כבר". חג שמח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר