מצה זו שאנו אוכלים: ביקור במפעל המצות בעבודת יד

אסור לבוא מאופרים לעבודה, לענוד שעונים או לגעת בטלפון, ויש לשטוף ידיים בכל 18 דקות: לא, זו לא מעבדה שבה מפותח חיסון חדש, אלא מפעל שבו אופים מצות בעבודת יד, בכשרות מחמירה במיוחד - מה שגם הופך אותן יקרות, יחסית למזון שמבוסס על קמח ומים בלבד.

את מאפיית "מצות קוממיות" שבמושב קוממיות, יישוב חרדי־חסידי ליד קריית גת, הקים לוי באש לפני יותר מ־70 שנה, והיום מנהל אותה בנו, יונה.

אף שבין גדולי התורה היו ועדיין קיימים חילוקי דעות בנוגע למצה שנאפית במכונה, ויש מי שפוסלים אותה עקב כך ולא מוכנים לאכול ממנה - תושבי קוממיות מקפידים מאז ועד היום שלא ייכנסו ליישוב "מצות מכונה". השמועה אף הגיעה לחו"ל, מה שהפך את המצות העגולות למבוקשות במיוחד: עשרות אלפי יהודים ברחבי העולם עושים הכל כדי להשיג את המצות האלה, שמחירן יכול להאמיר למאות שקלים לקילוגרם.

לשם מצווה

מפעל המצות הוא לא מקום שגרתי. אפשר להבחין בעשרות נשים בחלוקי אפייה לבנים ובכיסויי שיער, בדיוק כמו בשיר "לשות בצק בידיים", ועוד קודם לכן נלווה לזה תהליך קפדני שנובע מענייני כשרות.

ראשית, בכל בוקר לפני העבודה חייבים כל העובדים ליטול ידיים שש פעמים מול עיניו הקפדניות של משגיח הכשרות. שנית, בזמן האפייה אין לענוד שעון, משום שחמץ עשוי להסתתר בין חריציו ולפגום בכשרות המצות. אסור גם לבוא עם איפור לעבודה, מחשש שמעורבים בו חמץ או מיצי פירות, ומכיוון שהחלוקים של העובדים כשרים לפסח - אסור להם לצאת מהמפעל או לגעת בטלפון במשך שעות העבודה.

"כל כניסה לאולם הייצור מצריכה מעבר תחת משגיחת כשרות, שבודקת את הידיים ואת הציפורניים של כל עובדי הייצור", אומר צבי סטביסקי, מנהל העבודה במאפייה. לדבריו, כדי לוודא שהמצות "מוקדשות" למצוות אכילת מצה בליל הסדר - כל מי שאופה את המצות צריך לומר שהכל נעשה "לְשֵׁם מַצּוֹת מִצְוָה".

המחלקת והמחורר

הכנת המצות כוללת כמה תחנות. תחילה יש אדם שתפקידו לשפוך קמח לקערה ענקית, ואחריו אדם אחר שופך אליה מים ש"לנו" (מלשון לינה) במהלך הלילה. כל אחד מהם מבצע את חלקו דרך חלון נפרד, שנסגר מיידית ברגע הפעולה, כך שהם לא נפגשים.

בשלב הבא התערובת מעורבבת בידיים בלבד, עד שנוצר הבצק, ואז אחת מהעובדות - שמכונה "המחלקת" - לוקחת את הבצק בידיה לשולחן, מכיוון שבמהלך הפעולה אסור לו לגעת במגש ברזל. המחלקת מעבירה את הבצק בחתיכות אל המרדדות, שבאמצעות מערוכים משטיחות את הבצק ויוצרות את המצות העגולות.

לאחר מכן מועברות המצות לעובד שתפקידו לחורר אותן, ואז הן מונחות על המִרדֶה - לוח העץ הדק והארוך המשמש אופים - ומוכנסות לתנור למשך 35-30 שניות, בחום של 700-600 מעלות. סטביסקי מסביר שתחתית התנור מחוממת משריפת עצי זית, ולא מגז, וזו הסיבה לצבען היפה של המצות ולטעמן הייחודי. למעשה, מחזור ההכנה של מצה מתחילתו ועד סופו אורך שלוש-ארבע דקות בלבד, ואסור שיימשך יותר מ־18 דקות, אחרת יש חשש לחמץ.