במקום שבו נרצחו מאות אלפי יהודים ושהפך לאחד מסמלי מכונת ההשמדה הנאצית – מחנה בירקנאו שבפולין – עמדו היום (שני), כבכל יום השואה ב-36 השנים האחרונות, אלפים ושרו את התקווה.
אירועי מצעד החיים 2024, שהחלו ביום ראשון בבודפשט לציון 80 שנה לשואת יהודי הונגריה, הגיעו לשיאם במצעד המרכזי שיצא מאושוויץ אל בירקנאו, בהשתתפות 8,000 איש ואישה, מכל רחבי העולם ובהם 55 שורדי שואה.
באופן טבעי, הנואמים השנה הקדישו חלק ניכר מדבריהם לחיבור שבין זוועות השואה לבין המתקפה הקשה שעברו יישובי הדרום ב-7 באוקטובר וגל האנטישמיות הנוכחי.
מדינת ישראל ספגה באותו יום את הפוגרום היהודי הגדול ביותר מאז השואה, וההבטחה "לעולם לא עוד" הופרה כאשר יותר מ-1,400 ישראלים נשחטו בדם קר.
המלחמה שנפתחה בעקבותיו, הציתה גל אנטישמיות חסר תקדים בעולם ובשל כך המצעד השנה מתקיים בסימן "סולידריות ושותפות גורל עם העם היהודי".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שלח נאום מוקלט שהוצג על הבמה והזכיר את הטרגדיה הכבדה של השואה, לצד המאבק של החודשים האחרונים בעקבות פרוץ המלחמה.
"השנה, הטרגדיות האפלות ביותר של עברנו אינן מרגישות כה רחוקות. למרות שהשואה עומדת לבדה בהיסטוריה של פשעי האדם, אנו מתאבלים על טרגדיה עמוקה המלווה אותנו במהלך החודשים האחרונים. מחלת השנאה העיוורת הרימה את ראשה, שוב, בעולמנו ובזמננו".
"אנטי-ציונות וסנטימנט אנטי-ישראלי הפכו כסות לאנטישמיות עתיקת יומין, לאותה שנאה ייחודית שחירבה כל כך הרבה, עבור כל כך הרבה אנשים, פעמים כה רבות בהיסטוריה. עכשיו, ברגעים אלה ממש, עיוורון השנאה חורך את עולמנו. עיוורון השנאה הניע את אויבי העם היהודי ומדינת ישראל למעשי טבח ועינויים. לבזוז ולהרוס. לאנוס ולחטוף".
"הזעקות של אחינו ואחיותינו – הנטבחים והמעונים, המוכים והנאנסים, החטופים והחטופות שנותרו בשבי, עדיין קוראים לנו," אמר הנשיא. "הם קוראים לנו לצדק ולחופש. הם קוראים אלינו לזכות הפשוטה לחיים.
"מי ייתן והמצעד יצעד קדימה השנה בראש מורם, מי ייתן והוא יישא את ההיסטוריה של כל מי שאי-פעם נלחם למען צדק ואנושיות אל מול השנאה. ומי ייתן והוא ישלח קריאה חזקה ומהדהדת לחופש עבור כל החטופות והחטופים, ולערכים של צדק, דמוקרטיה, אנושיות וחיים בכל רחבי העולם".
במהלך הצעדה, קבוצת מוחים פרו-פלשתינים המתינה לצועדים בצד הדרך והחלה לצעוק לעברם. במקום התפתחו חילופי דברים, אך לא נרשמו תקריות אלימות.
את הצעדה ינעל טקס ובו יודלקו שבע אבוקות: הראשונה לזכר קורבנות השואה מהונגריה; השנייה - לזכר חללי השואה ו-7 באוקטובר; השלישית - למען המחויבות למאבק באנטישמיות; הרביעית – למען אחדות בישראל ובקרב העם היהודי; החמישית - למען חינוך השואה וזיכרון השואה בדורות הבאים; השישית - כהוקרה לחסידי אומות העולם; והשביעית - לייצוג הקמת מדינת ישראל לאחר השואה ולהולדתו מחדש של העם היהודי.
80 שנה לשואת יהודי הונגריה
מצעד החיים נערך השנה בסימן 80 שנה לשואת יהודי הונגריה. כ־550 אלף יהודים נרצחו בתוך שבעה שבועות באושוויץ בשלהי המלחמה ועוד רבבות נרצחו על גדות הדנובה בבודפשט ובצעדות המוות לאוסטריה.
אתמול נערך לזכרם טקס בבירה ההונגרית, באירוע שפתח את מצעד 2024, ובו השתתפו כ־5,000 איש ואישה.
יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף (במיל') דורון אלמוג, נאם בטקס בבית הכנסת הגדול בבודפשט, שהתקיים תחת אבטחה כבדה. "השנה אנו מציינים את יום השואה על רקע משבר קשה שבו מצויים מדינת ישראל והעם היהודי. המעמד שאנו עומדים בו היום הוא תמונת הניצחון שלנו", אמר אלמוג.
"אנו עומדים פה למול כל שונאינו, המבקשים פעם אחר פעם לפגוע בנו. ברוחה של חנה סנש, ברוחה של רוז לובין, ברוחם של אלפי חיילים וחיילות שעזבו הכל ונלחמים עבור העם היהודי, ועבור מדינת ישראל".
שורדים, נשיאי אוניברסיטאות ונועה קירל
במצעד לקחה חלק משלחת מיוחדת של נפגעי 7 באוקטובר, ובהם שורדי שואה. אחד מהם הוא שמיל ברקו סקג'יו, שהיה ילד בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה.
סקג'יו מתאר רעב גדול שבעטיו היה מתגנב בלילות לחפש אוכל באורוות סוסים. ב־1950 עלה ארצה וכיום הוא גר באשקלון. הוא מספר שהמלחמה הציפה בו תחושות מתקופת השואה, ושהוא מרגיש כי חזר 80 שנים אחורה, לאחר שביתו נהרס במטח טילים. הוא התעקש לא לעזוב את אשקלון, לכן פונה לבית מלון בעיר.
סוגרת מעגל
לאורך הצעדה, שוחחה ז'קלין גליקסמן מקיבוץ השלושה, ששרדה את מתקפת 7 באוקטובר, עם נציג "ישראל היום". היא החלה לספר על רגעי האימה במתקפת 7 באוקטובר.
עם תחילת האזעקות נכנסה גליקסמן לממ"ד ביתה, ולפתע שמעה רעש מחבלים שנכנסו לדירתה. הם פתחו את דלת הממ"ד והצמידו אקדח לראשה, אמרו לה לא לזוז ויצאו מהממ"ד. ז'קלין המתינה מפוחדת בממ"ד, היא החלה לשמוע את המחבלים מפזרים חומר, שבתחילה לא הבינה מהו, מחוץ לדלת החדר.
בשלב ההוא, היא הניחה שבכוונת המחבלים להצית את ביתה. בתושייה מופלאה, פתחה ז'קלין את החלון, קפצה מבעדו החוצה והסתובבה בשבילי הקיבוץ שפופה כשמצדדיה בתים שרופים. לבסוף, היא מצאה מחסה באחד מהם.
גליקסמן מספרת שהשנה זו הפעם הראשונה בה היא משתתפת במצעד החיים. לדבריה לאחר אותה שבת שחורה היא הרגישה שברצונה לסגור מעגל, גם בעבור בעלה שהוא ניצול שואה ששרד את מחנה אושוויץ וגם בעבור עם ישראל שלנצח יהיה בעיניה בלתי מנוצח.
בשיחה עמה, היא הדגישה את רצונה שיתנו למדינת ישראל להתקיים, היא לא הצליחה להבין מאיפה נבע הרוע של מרצחי חמאס ב-7 באוקטובר. לדבריה," דווקא במקום הזה, במצעד החיים, אני מרגישה שמדינת ישראל חזקה מתמיד".
במצעד השתתפו גם 12 נשיאי אוניברסיטאות בולטות בארה"ב, שהגיעו לפולין במסגרת מסע חינוכי לנוכח האנטישמיות הגואה בקמפוסים.
נועה קירל, שנבחרה להופיע בטקס המרכזי, שרה שני שירים: "הליכה לקיסריה" שכתבה חנה סנש ו"אי שם מעבר לקשת", שנכתב ב־1939 על ידי היהודי ייפ הרבורג, אשר משפחתו נמלטה לארה"ב בעקבות פוגרומים.
קירל היא דור שלישי לשורד שואה. סבה, אלכס קירל, הצליח לברוח מאוסטריה ב־1939 ולעלות לישראל.
"כשאשיר על הבמה אחשוב על בני משפחתו של אבי ועל כל היהודים שנספו בשואה", אמרה קירל, "בשנה כל כך קשה לעם היהודי, אצעד גאה לצד אלפי אנשים מכל העולם שבאים לזכור ולזעוק נגד האנטישמיות".
יו"ר מצעד החיים, ד״ר שמואל רוזנמן, אמרה: "השתתפותה של נועה, מהזמרות הישראליות המפורסמות בעולם, במצעד החיים ובטקס המרכזי, חשובה ומסמלת את האחריות המוטלת על הדור הצעיר להעביר את זיכרון השואה לדורות הבאים".
השנה השתתפה לראשונה במצעד משלחת מיוחדת של חברת המשקם, המעסיקה עובדים עם מוגבלויות. חלק מהמשתתפים הם צאצאים של ניצולי שואה או נספים.
בנוסף, השתתפו בצעדה גם עמותת "עתידנא". סלמאן, אחד ממובילי הקבוצה סיפר: "זו השנה השלישית בה אנו משתתפים בצעדות במסגרת מצעד החיים".
עדות לרצון לייצר עתיד משותף
הקבוצה מורכבת מצעירים בגילאי 16 ועד לגיל 25, אך יש בה גם מבוגרים כחלק מהצוות החינוכי. "עתידנא" פועלת לטיפוח מנהיגות ערבית-ישראלית בארץ ובה בני נוער מוסלמים ונוצרים שגאים בזהותם התרבותית ובשורשים שלהם, אולם לצד זאת, חפצים להיות חלק מהחברה הישראלית וממדינת ישראל לאור אופייה היהודי והדמוקרטי.
"עתידנא" מפעילה ארבעה פרוייקטים מרכזיים - תנועת נוער, מדרשה למנהיגות, שילוב סטונדטים ערבים בתעשיית ההיי-טק ומלגות לסטודנטים.
השנה אחרי 7 באוקטובר, בטח דיברת עם החניכים, וגם בך כמובן צפו תחושות אישיות, כיצד אתם מרגישים בעודנו צועדים כאן היום?
"אנחנו בחרנו לקשור את גורלינו עם מדינת ישראל ועם העם היהודי", מספר סלמאן. "7 באוקטובר הוא מבחן האמת, כשהיינו פה בפעם הראשונה לפני שנתיים מדינת ישראל הייתה 'סטארטאפ-ניישן', כל מקום בעולם רצה וביקש ישראלים. כשאני אומר בחרנו בחירה, כל אחד יכול לחשוב שהיא נובעת מתוך אינטרס, אולם לא כך".
סלמאן הרצין: "מדינת ישראל מצויה בשעת המשבר הקשה ביותר שלה ואנחנו כגוף ערבי-ישראלי שמגיע לכאן ממשיך למסור את המסר שבחרנו להיות חלק ושייכים. נמשיך להיות בעלי גורל משותף עם היהודים בארץ ישראל".
"אנחנו בחרנו לקשור את גורלינו למדינת ישראל וליהודים בטוב וברע - ביחד נתגבר על זה, ביחד ננצח ומאוד חשוב גם לדור הבא שילמד את היסטוריית העם היהודי ואיפה אנחנו נמצאים היום. זאת לצד קישור העבר ל-7 באוקטובר ומתוך כך לבנות יחד עתיד משותף: ערבים לצד יהודים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו