מזהמים, תרופות וחומרים מסרטנים התגלו בעופות

אנטיביוטיקה נמצאה בחלק מהביצים • במשרד החקלאות מרגיעים: "למעט ביצים מזוהמות, לא היה צריך להפסיק לשווק שום מוצר"

ביצים. מהיכן הגיע החומר קדמיום הידוע כמסרטן?. צילום: יהושע יוסף

מה שמים לנו בצלחת? ייתכן שחריגות בבדיקות המזון שאנו אוכלים יפתיעו אתכם ולא לטובה, אולם במשרד החקלאות ממהרים להרגיע וטוענים כי אין צורך לשנות את הרגלי הצריכה. המשרד פירסם אתמול את תוצאות הסקר המדגמי ל־2012 שערכו השירותים הווטרינריים שלו, שבדק הימצאות של שאריות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים במוצרים מן החי: עופות, בשר, חלב, ביצים ודגים. 

הנתונים נאספו ביותר מ־14,500 דגימות מזון שנלקחו ממזון מהחי, מחלב, מבשר ומביצים. בשיעור נמוך מהמוצרים נמצאו תרופות וטרינריות, חומרי הדברה או מזהמים סביבתיים. אולם במשרד החקלאות מציינים כי ריכוזי החומרים היו נמוכים, וכי למעט הביצים המזוהמות, לא היה צורך לפעול כדי להסיר מהמדפים ברשתות השיווק שום מוצר.

מקור החומרים עלול להיות בתרופות שמקבלים בעלי החיים, בחומרי הדברה או במזהמים סביבתיים. כך, למשל, עלה כי ב־21 אחוזים מהביצים נמצאו שאריות של תכשירים לטיפול בטפילים מסוג יונופורים, וב־17 אחוזים מהביצים נמצאו שאריות של תכשיר אחר לטיפול בטפילים מסוג קלופידול, שאסור כלל לתת לתרנגולות, ולכן לא ברור כיצד הגיע לביצים. כמו כן, שבע דגימות הכילו אנטיביוטיקה בשיעור גבוה מהרמה המירבית המותרת.

ומה עם העופות? גם בהם נמצאו שאריות של חומרים המוכרים כמסרטנים: ב־3.3% מתוך 300 הדגימות שנעשו בעופות נמצאו שאריות של קדמיום, הידוע כחומר מסרטן. שאריות הקדמיום נטו להצטבר בכבד עוף, וככל הנראה מקורו הוא בתערובת המזון שאוכלים העופות. בחשיפה ממושכת הקדמיום עלול להיות מזיק ואף מסרטן. ב־2.6% מדגימות העוף נמצא תכשיר לטיפול בטפילים מסוג ניקרביזין. 

התוצאות הטובות ביותר נמצאו בחלב צאן - בשום דגימה לא נמצא חומר כימי בשיעור העולה על הרמה המותרת, ובחלב בקר נמצאה רק דגימה אחת שהכילה שאריות של תרופה מעל לרמה המירבית המותרת. גם בבשר חזיר לא נמצאו חומרים מסוכנים מעל לרמה המותרת באף אחת מהבדיקות. בדבש רק דגימה אחת מתוך 45 הכילה אנטיביוטיקה יותר מהרמה המותרת, ובדגים נמצאו שתי דגימות שהכילו חומר לטיפול בטפילים מסוג מלכיט גרין ואנטיביוטיקה. 

דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון ובבתי המטבחיים. בדיקתם נעשית במעבדות המשרד, כאשר מדובר בשמונה סוגים של בעלי חיים (בקר, צאן, חזירים, תרנגולות פטם, הודו ומטילות, דגים ודבורים). בשנת 2012 התקיימו כ־14,650 בדיקות מעבדה במוצרים אלו. למרות הנתונים המרתיעים, במשרד החקלאות ציינו כי בחישוב של הצריכה הממוצעת של מוצרי מזון אלו לנפש לשנה, אין חשש לצריכה של החומרים בריכוז שעלול להיות מסוכן.

שר החקלאות יאיר שמיר אמר כי "הסקר הוא אחד האמצעים שבהם משתמש משרד החקלאות כדי להבטיח את איכות המזון המשווק לציבור בישראל". ד"ר ארז לוברני, מנהל המחלקה לפיקוח תכשירים וטרינריים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אמר כי "הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת זיהוי רמתם של החומרים הנמדדים בכמויות מזעריות. תוצאות מעבדה שערכן חורג מהרמה המירבית המותרת, מדווחות לאחראים ולגורמים המקצועיים האמונים על ביצוע התחקיר, לצורך איתור מקור הזיהום וצמצום או מניעה של המשכו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר