עלבון, קנאה ושנאה של יחידים נגד יחידים

העלבון והקנאה ובראשם השנאה ירדו כרוכים יחדיו לעולם. כל מרכיב כזה הוא בעייתי בפני עצמו. כמשולש מאוחד הם מתקן נפיץ המוליד לעיתים קרובות פשיעה אלימה נוראה. זה מה שאירע בבר נוער באוגוסט 2009.

מגישה: דניאל רוט, הפקה: בת חן הולנדר, צילום: פז בר, זוהר קליגמן, משה בן שמחון, הלבשה: "מנגו"

הניסיונות "לגזור קופון" מן האירוע אינם במקומם. אדמו"ר כי ילטף אישה נשואה ויציע לה "קן של אוהבים" ויימלט מן הארץ אינו חרפת קהל החרדים; ומחנך שנחשד בקירבה גופנית בלתי סבירה אל תלמידיו אינו קלונה של היהדות הדתית; ובכיר בקהילה ההומו־לסבית אשר קיים, לכאורה, יחסי מין עם קטין אינו ביזיון לכל ציבורו. לכל היותר נקלע לעמדה, שבנסיבות בירור קפדניות יותר לא היה מגיע להחזיק בה.

דוברים בקהילה ההומו־לסבית החשידו ברצח את החרדים ואת הדתיים לשווא, ומכאן גם רצונם לדבוק בטענה כי לא מדובר בפשע נקודתי בין אנשים שחלקם "גאים" וחלקם אינם "גאים", אלא בהסתה כוללנית. דבקותם בטענת השנאה הציבורית הכוללת נובעת משני מניעים: במשך כמעט ארבע שנים טענו ברוח זו, ואין זה נוח להודות כי שגו; וכל הנושא נפל עליהם כרעם ביום בהיר. המבוכה השנייה אינה במקומה. הקהילה ההומו־לסבית אינה נושאת באחריות לעובדה שהיו בקירבה כמה עבריינים כאלה.

אם מבוכת הקהילה נובעת מהעובדה כי החשוד בעצימת עין הוא בכיר באחד ממוסדותיה המרכזיים, כי אז יש לומר כי מתבקשת בחינה קפדנית יותר בעתיד בבחירת פעילים, ותו לא. אך אם היא נובעת מתחושה כי הישגי הקהילה ההומו־לסבית נסוגו אחור עקב חשיפת פרטי הרצח, כי אז יש לומר להם בנדון דברים כהווייתם:

חברי הקהילה ההומו־לסבית אינם נוטים לעבריינות יותר מן האחרים. אך אם קיוו להסתיר באורח מלאכותי את היצרים והקנאה והמזימות והתככים והזנות והפעלת הכוח ושיבוש יחסי המרות בשורותיהם, כי אז הגיעה העת כי יתבגרו ויבינו, שלא יוכלו להופיע בציבור כמלאכי שרת. הבנתם לעומק כי המעשה הנורא מציב אותם בעמדה שהם "כמו כולם" נחוצה כדי שיגיעו למסקנות יותר מאוזנות על מקומם בחברה האנושית.

הם אינם טובים מן האחרים, ואינם רעים מן האחרים. יש בהם את כל החוליים שיש באחרים. מבחינתם המעשה הנכון הוא לראות את עצמם כחלק אינטגרלי של החברה ולעשות שימוש בשירותיה ובמוסדותיה (משטרה, למשל), ולא לפתור את בעיותיה תוך כדי הסתגרות בדלתיים סגורות, וזה בדיוק מה שמוצע גם לחרדים ויפעל לטובתם בתנאי שיוותרו על סגירותם. לטובת כל חלקי החברה.

פשע שנאה? לא. עלבון וקנאה ושנאה של יחידים נגד יחידים.

*   *   *

נקמה ללא הבחנה

במשטרה הפכו כל אבן: אלפים תושאלו, שוטרים חדרו לקהילה הגאה ועשרות אלפי אתרי אינטרנט נסרקו • פריצת הדרך הגיעה לבסוף מעבריין שהפך לעד מדינה וחשף: החשוד ברצח - חגי פליסיאן מפרדס כץ • המניע: נקמה בפעיל בקהילה הגאה, שלכאורה ביצע מעשה סדום בקרוב משפחתו

במשך שלוש שנים וחצי ביחידה המרכזית של משטרת מחוז ת"א הפכו כל אבן. אלפים תושאלו, עשרות אלפי עמודי אינטרנט נסרקו, כ־2,000 מחזיקי דגם האקדח שממנו ירה הרוצח בבר נוער נבדקו ושוטרים סמויים אפילו לבשו בגדים ססגוניים והשתתפו במצעדי הגאווה בתקווה לגלות קצה חוט שיוביל למבצעים - בלא הצלחה. פריצת הדרך, הגיעה לבסוף לפני ארבעה חודשים מכיוון בלתי צפוי, והבהירה לחוקרים שמדובר ככל הנראה בנקמה אישית, עיוורת וחסרת הבחנה.

קצה החוט הראשון לפתרון התגלה לפני כחצי שנה. אזרח שטייל באזור יער ראש העין הבחין באקדח והזעיק את המשטרה. האקדח נשלח לבדיקה והתשובה הפתיעה את החוקרים. אחרי כמעט שלוש שנים נמצא קצה חוט ראשון - באקדח הזה בוצע הירי בבר נוער.

במשטרה המשיכו בחקירה, אבל גם האקדח הוביל בסופו של דבר למבוי סתום, עד שלפני כארבעה חודשים התרחשה תפנית בחקירה. חבר בכנופיה של עבריינים מאזור פרדס כץ, שמוכר בקהילת הלהט"ב, פנה לשוטרים, טען שנבגד על ידי חבריו לכנופיה והחליט "לפתוח את הפה". מאוחר יותר הפך הצעיר לעד המדינה בפרשה, והוא סיפר לחוקרי הימ"ר, בפיקודם של סנ"צ נסים דאודי ורפ"ק גל אידל, על כך שעם כמה מחבריו היה שותף לקשירת הקשר ברצח בבר נוער וסיפק לחוקרים שני פרטי חקירה מוכמנים שרק קושרי הקשר יכלו לדעת. החוקרים הבינו שהתעלומה הגדולה בדרך לפתרון.

לעד המדינה, גם הוא מהקהילה ההומו־לסבית, היה מניע כפול. הראשון, הפניית עורף של שותפיו הפליליים. ברגע האמת, כשהוא היה זקוק לעזרתם, הם שכחו ממנו ולא עזרו לו ומבחינתו היה מדובר בבגידה. המניע השני, לטענת החוקרים, הוא נקיפות המצפון שהתעוררו בו מאחר שגם הוא כאמור חלק מהקהילה ההומו־לסבית. המשטרה הפעילה את העד במתכונת של סוכן במשך ארבעה חודשים, והוא אסף ראיות באופן איטי וזהיר, הקליט את חבריו וגרם להם להתוודות ברצח. במשך שלושה חודשים עקבו החוקרים אחר החבורה, שבכל אותו הזמן עבדה על קו חלוקת הביצים באזור בני ברק.

כשהעוקבים החלו לחשוש כי הסוכן נחשף על ידי החבורה וקיים חשש ממשי לחייו, הם החליטו להפוך את המעקב לגלוי ועצרו בלב בני ברק את החשוד ברצח ואת שני החשודים שסייעו לו. שלושת החשודים הכחישו כל קשר לרצח מהרגע הראשון, זאת למרות עימותים שנעשו בינם לבין עד המדינה. לטענת המשטרה שינה החשוד המרכזי בפרשה, חגי פליסיאן (23), את גרסתו כמה פעמים ואף הפליל את עצמו בחקירה. 

מהחקירה עולה כי בקיץ 2009 פעיל בקהילת הלהט"ב ביצע על פי החשד מעשה סדום באחד החשודים שהיה בן 15. הצעיר פנה לקרוב משפחתו, חגי פליסיאן, וסיפר לו על כך. פליסיאן החליט לנקום ופנה לחבר מהקהילה (עד המדינה) שהיה בכלא כדי לקבל ממנו פרטים על אותו פעיל בקהילה. עד המדינה סיפק מידע על הבר נוער, דרכי הגישה, שעות הפעילות ודרכי המילוט מהמקום.

החבורה נעזרה גם בחשוד נוסף - טרלן חנקשייב - שהשיג אקדח גנוב והעביר אותו לחגי פליסיאן. ב־1 באוגוסט 2009 הגיע חגי פליסיאן לבר נוער רעול פנים, וכשלא מצא את הפעיל שפגע מינית במקורבו הוא פתח באש והרג שני צעירים, פצע 11 ונמלט מהמקום בלי שאף אחד הבחין בו.

בערב שלאחר מעצר שלושת החשודים המרכזיים נעצר גם הפעיל בקהילה, שעל פי המשטרה היה בעצם המניע לרצח. במשטרה בודקים כעת אם ידע שהרצח בוצע בגללו. הפעיל מכחיש את הדבר וגם את ביצוע מעשה הסדום, שאותו מכחיש גם החשוד שהיה אז קטין. אתמול הוארך מעצר הפעיל בקהילה בארבעה ימים, ופרקליטו ממשיך לטעון כי הוא לא קשור לפרשת הרצח. החשוד עצמו אמר אתמול: "חשוב להגיע למיצוי האמת. אני מבין שהפרסומים האלו עושים לי עוול, אבל אני מקווה שבעתיד אני אוכל לנקות את שמי".

עד המדינה אמר אתמול בערוץ 10: "הייתי בכלא. החשודים שכחו אותי אז חשבתי להפוך לעד מדינה". ביחס לרצח אמר: "חשבתי שיהיו מכות. לא ידעתי שיהיה רצח". נצ"מ גדי אשד, מפקד הימ"ר, אמר אתמול: "החקירה הזאת היתה ראשונה בסדר העדיפויות בכל ארבע השנים האחרונות. זו ההוכחה שאין משימה בלתי אפשרית".

אבי כהןבהכנת הידיעה השתתף צבי הראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו