זורים לנו מלח על המאכלים

מקפידים על צריכה נמוכה של מלח או מבקשים להפחית את צריכת הנתרן שלכם? ייתכן שלא תמיד אפשר לסמוך על הדיווח שבאריזת המזון. בדיקת משרד הבריאות מצאה כי בכ־20% מהמקרים יש חריגות בכמות הנתרן בשיעור של יותר מ־20% מהערך שסומן על גבי האריזה. פרט לחסרונות הבריאותיים שבצריכה מרובה של נתרן, מדובר גם בעבירה על החוק.

משרד הבריאות מפעיל בשנה האחרונה תוכנית לאומית, שמטרתה להפחית את צריכת המלח הממוצעת באוכלוסייה ב־3 גרם ליום עד לשנת 2020. הסיבה: שיעור מלח גבוה באוכל עלול לגרום לסיבוכים בריאותיים רבים, ובהם עליית לחץ דם, סיכון גובר למחלות לב, טרשת עורקים, שבץ, אי ספיקת כליות ועוד.

זהירות, קבנוס

מכיוון שכ־75% מצריכת הנתרן שלנו מקורה במזון מעובד, ורק 15% מקורה בתוספת מלח "נראית לעין" מהמלחייה הביתית בזמן בישול או אכילה, נבדקו 86 מוצרי מזון שהם התורמים העיקריים לצריכת נתרן. הבדיקה בוצעה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ועל ידי מעבדת משרד הבריאות בחיפה, ומכל מוצר נבדקו שלוש יחידות מתאריכי ייצור שונים.

מתוך 86 המוצרים שנבדקו, ובהם גבינות, לחמים, נקניקים ונקניקיות, נמצא כי ב־20% מהמוצרים היה הערך הממוצע של הנתרן גבוה ביותר מ־20% מהערך המוצהר על האריזה, בשישה מוצרים החריגות שנרשמו עלו על 50%, וב־76% מהמוצרים הסטיות היו בטווח המוצר, של עד כ־20%.

כך, למשל, גבינת לאבנה 5% של גד, שאמורה להכיל 350 מ"ג נתרן ל־100 גרם מוצר, הכילה בממוצע 482 מ"ג, בחריגה של 38%; ולחם "ברמן לעניין" הכיל 477 מ"ג נתרן במקום 355 כמסומן, וחרג ב־34%.

מוצרי בשר מעובד, שבהם יש תכולת נתרן גבוהה ממילא, נמצאו גם כן בחריגה: קבנוס של טירת צבי חרג ב־26% ונקניקיות עוף וינר חרגו בלא פחות מ־56%. רמות נתרן החורגות ביותר מ־20% מעל למותר נמצאו גם בסלט חצילים במיונז של מעדני מיקי, בקבנוס, בסלמי מעושן ובנקניקיות של זוגלובק ובמוצרים נוספים.

"ילדים אוהבים מלוח"

במשרד הבריאות ציינו שעם קבלת התוצאות נשלחו מכתבים לכל החברות שמוצריהן חרגו מהמותר, ובהם דרישה להסבר על מהות הסטייה ולתיקון הליקויים בסימון התזונתי בהקדם.

"אני מזועזע מתכולת הנתרן במזון, נראה שמציפים אותנו במלח", הגיב פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ללחץ דם במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, "לא מפתיע אותי שיש מלח בקבנוס, אך יש מזונות שלא הייתי מאמין שיש בהם כל כך הרבה מלח, כגון גבינות ולחם מלא, שנתפסים כבריאים".

פרופ' שרעבי מסביר כי ההמלצה לילדים היא לצרוך 2.5 מ"ג נתרן ליום, אבל לפי הממצאים, ארוחת עשר של לחם עם חומוס ונקניק מכילה רבע מהכמות המומלצת. "היצרנים מוסיפים מלח כי זה משפר את טעם המזון, זה ממכר, וגם ילדים רגילים לטעם המלוח ואוהבים אותו. אני חייב להודות שבהיעדר אלטרנטיבות, לא פשוט למטופלים להקפיד על תזונה דלת מלח. חשוב להנגיש את המידע על אריזות המזון ולציין מה האחוז מתוך הצריכה המומלצת ליום. צריך לתת לאנשים את הברירה הבריאותית, והתחרות תיצור אלטרנטיבה. מי שעושה את הקניות לבית הוא המבוגר האחראי ויעשה בחירות נכונות למשפחה".

פחות מלח - מגמה גלובלית

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, מסביר על יוזמת המשרד: "הפחתת הנתרן במזון היא מגמה גלובלית, והמהלך שאנחנו מובילים הוא מהלך לעשר שנים. בקרוב יתבצע גם מחקר שיבחן את רמת הנתרן בשתן במדגם מייצג של ישראלים, כדי לדעת מה צריכת הנתרן בפועל באוכלוסייה. במסגרת תוכנית להפחתת מלח אנו עושים מיפוי של צריכת המלח ומנסים לזהות מזונות שתורמים לצריכת נתרן בכמות גדולה. לכן נערכה הבדיקה בנושא בהובלת המחלקה לתזונה. במקומות שהיו חריגות פנינו אל יצרניות המזון וביקשנו שיתקנו את הסימון ושיבדקו את הנושא".

פרופ' גרוטו מודע לקושי שבהשרשת המודעות לסכנה שבצריכה מוגברת של מלח, ומציין כי מדובר בתהליך שמשתף את יצרניות המזון: "קשה לאנשים להתחיל לחשב במחשבון כמה מלח הם צורכים, ולכן אנחנו עובדים יד ביד עם חברות המזון להפחית את כמות הנתרן במוצרים בצורה הדרגתית, שלא תפגע בטעם. קיבלנו אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים כדי שנוכל לשבת עם כמה חברות מאותו ענף, כך שכמה חברות יוכלו לבצע מהלך שכזה, לאחר שהחברות ציינו כי הן חוששות שאם כל חברה תעשה צעד כזה בנפרד, היא תיפגע".

*   *   *

צריכת הנתרן המומלצת ליום

מבוגר: כפית מלח (5-6 גר'), או עד 2.4 מ"ג נתרן

ילדים בגילי 1-3: 1.5 גר' נתרן

ילדים בגילי 4-8: 1.9 גר' נתרן

ילדים בגילי 9-13: 2.2 גר' נתרן

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו