לדברי עורכות הדין פישר וירמיהו, "בסופו של דבר בית המשפט עושה חלוקת אחריות. תהיה חלוקה בין הגורמים, כל אחד לפי מידת הרשלנות שלו. כל נזק הוא לגופו של עניין, מכיוון שבחישוב גובה הפיצוי נלקחים הנתונים האישיים של הנפגע. מובן שיש הבדל בין ילד שקיפח את חייו לאב שקיפח את חייו. כשמדובר בניזוק חי, בוחנים נכות הפיזית. נכות נפשית נבדקת באמצעות מומחים".
באסון ערד אחת התביעות נסחבה במשך 12 שנים, עד שניתן פיצוי למשפחה בגובה של 5 מיליון שקלים. גם במקרה זה, ללא החלטת ממשלה לפיצוי נפגעי האסון, הליך התביעה עלול להימשך שנים ארוכות.
עו"ד ליטל שוורץ ממשרד עורכי דין שוורץ, מאייר, ברדה, הוסיפה כי "בני משפחות הנספים והפצועים יכולים להגיש תביעת נזיקין נגד כל הגורמים המעורבים באירוע ובאחריות לבטיחות ושמירת הסדר במקום. מומלץ לתובעים להמתין למסקנות ועדת החקירה, שככל הנראה תקום - מה שיקל עליהם לזהות את האחראים. אין ספק כי לבני משפחות הנספים והפצועים מגיע פיצוי על הרשלנות שגרמה לאירוע הקשה. "משפחות הנספים בפסטיבל ערד קיבלו פיצויים בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים, וכן פיצוי בגין אובדן ההשתכרות. בנוסף, המשפחות קיבלו פיצוי על הוצאות קבורה, הוצאות טיסה וטיפולים, וכן, חלקם קיבלו פיצוי בגין הפסד ההשתכרות. באסון גשר המכבייה הוגשו גם תביעות נזיקין שהסתיימו במנגנון פיצוי דומה".
"הבדיקה תשפוך אור לגבי כלל הגורמים האחראים ומידת האחריות שלהם. לדוגמה, חוות דעת של מומחה בטיחות שאומר שהמעקה הוא זה שגרם לאסון ולא המדרגות, או ההפך. להמלצותיה יהיו משמעויות נרחבות, לרבות מסקנות אישיות שיוסקו לגבי בעלי תפקידים. יש לקחת בחשבון שמינוי ועדת חקירה והליך עבודתה יכול לקחת שנים, ולכן קשה לנו להאמין שהתובעים הפוטנציאליים ימתינו לסיום עבודתה. לדעתנו, בתוך כמה חודשים עד שנה יוגשו תביעות בבתי משפט ברחבי הארץ. יכול להיות שלא תהיה אחידות בפסיקה כי כל שופט יפסוק בהתאם לחומר שמוגש לפניו. לא מן הנמנע שתהיה ועדת חקירה ממלכתית שהממשלה תאיץ בה להגיש מסקנות בתוך זמן קצר יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו