אז מה קרה פתאום שהרשות הפלשתינית התקרבה לחמאס? עד לפני שנה בערך רמאללה הייתה מצויה בעיצומו של "עידן המצור". בבית הלבן ישב הנשיא דונלד טראמפ שהוביל מהלכים חסרי תקדים ביחסים של ארצות הברית עם הפלשתינים. כך בין היתר נסגרה השגרירות של אש"ף בוושינגטון די.סי, נקטע הסיוע הכספי לאונר"א, נסגרה הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים וארה"ב הכירה בירושלים כבירת ישראל. שיא המדיניות הזאת היה תוכנית המאה, שבה הוצע לספח חלקים נרחבים ביהודה ושומרון.
אז בצר לו, אבו מאזן נתן אור ירוק לג'יבריל רג'וב להגיע להבנות עם חמאס בעניין "סוף הפיצול". אלא שבינתיים קרה משהו שאולי שינה את כל מהלך ההיסטוריה במזרח התיכון: מישהו אי שם בסין נדבק בווירוס מסתורי בעיר ווהאן. מרגע זה, מגפת הקורונה התפשטה לכל העולם ועשתה שמות בארצות הברית. לא מופרך להעריך שבלעדיה, מאזן האלקטורים בבחירות האמריקניות היה נוטה דווקא לצד הרפובליקני, וטראמפ היה ממשיך לכהונה נוספת בבית הלבן. אלא שבמציאות, לבית הלבן נכנס ג'ו ביידן, שצפוי לחזור למדיניות המסורתית כלפי הפלשתינים. כלומר – חידוש הסיוע לאונר"א, חידוש היחסים עם הרשות וכיוצא בכך.
במילים אחרות, לאבו מאזן יש שוב על מי לסמוך בוושינגטון, והוא לא צריך לנופף באיום החבירה לחמאס. בתקופה הקרובה יחזור הסיוע הכספי לאונר"א ולרשות, הקשרים בין רמאללה לבית הלבן יחודשו, ייפתחו הנציגויות במזרח ירושלים ובוושינגטון, והכל יחזור לקדמותו פחות או יותר.
גורם מדרבן אחר היה הפיצול בפת"ח לשלוש רשימות, והסקרים העגומים שצפו תבוסה לאנשי אבו מאזן. מקורות פלשתיניים ציינו שהרשות הייתה נתונה גם ללחץ אמריקני וערבי לדחות את הבחירות למועד נוח יותר, שבו ממשל ביידן יטיב עם הרשות והעומד בראשה, מה שאולי ישפר את מצבה האלקטורלי של הפת"ח.
הנאום של אבו מאזן בחמישייו"ר הרשות סיפר שישראל העבירה מסר לפיו היא לא יכולה להשיב בעניין הבחירות במזרח ירושלים כי עדיין לא הוקמה ממשלה. הוא גם הכביר ואמר שישראל טוענת את זה בזמן שהיא בונה התנחלויות - אז הם לא קונים את זה. אך רק לקראת 12:30 בלילה, הואיל אבו מאזן להודיע שהבחירות נדחות עד שיתאפשר לתושבי מזרח ירושלים לבחור ולהיבחר.
הדבר הזה עורר זעם בחמאס. עיתונאי מקורב לארגון הטרור תיאר את החלק הראשון בנאום כמטעה ואת אבו מאזן כדיקטטור. בכיר בארגון הטרור אמר שהכל משיקולי אינטרס וירושלים היא רק תירוץ. ואולם, ראש הלשכה המדינית בחמאס, איסמאעיל הנייה, ניסה להרגיע את הרוחות ביום שישי כשאמר שצריך להמשיך בשפת הדיאלוג בין הפלגים, ושעוד אפשר לקיים את הבחירות במועדן. עיתונאי מקורב לחמאס הסביר למעשה את שינוי הטון. לדבריו, בשורה התחתונה - חמאס פחות נפגע מדחיית הבחירות מכיוון שהוא חיזק את האמון של הציבור בארגון, וניהל פריימריז שרעננו את שדרת ההנהגה והפיקוד בשטח. בנוסף ציין כי גובשו "הבנות" עם כוחות פלשתיניים שונים.
אז לאן חמאס מכוון עכשיו? בנאומו סימן הנייה את "יום ירושלים" שיחל ב-9 במאי כנקודת ציון להבערת מזרח הבירה, כשהדהד מחדש את תעמולת "מסגד אל-אקצא בסכנה". במקביל, מקורות בארגון הטרור מסרו לעיתון לבנוני שיש היערכות להסלמת המצב בעזה, ביו"ש ובמזרח ירושלים. למעשה, המטרה היא לבודד את אבו מאזן ולשחרר לחץ מרצועת עזה.
חשוב לזכור גם שבשבועות האחרונים הרצועה נתונה להגבלות וסגרים בגלל התפשטות מגפת הקורונה. הווריאנט הבריטי חדר לעזה, והכסף הקטארי כבר לא מספיק כדי לקנות שקט בכלכלה החלשה ממילא. בהקשר זה יש לציין כי ההתקרבות לפת"ח מצד חמאס נבעה בין היתר מהמבוי הסתום שאליו נקלע ברצועה, והתקווה שהרשות הפלשתינית תסייע בניהול האוכלוסייה.
כעת, נראה שחמאס ינסה לסחוט עוד הקלות מישראל בתור פיצוי על ידי הפעלת טרור. בין אם דרך שיגור רקטות, הבערת השטח במזרח ירושלים, חזרה להפרחת בלוני נפץ או מהומות לאורך הגבול. כמו בהתנגשויות אחרות בין חמאס לפת"ח, גם הפעם ישראל עלולה להיות הראשונה שמשלמת את מחיר הפיצול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו