במסע המופלא שעשתה עירוני נס ציונה בדרך לזכייה ההיסטורית ביורופקאפ בתחילת השבוע יש הרבה גיבורים, החל מהיו"ר יניב מזרחי שבנה את המועדון מכלום, דרך המנהל המקצועי מאיר טפירו, המאמן בראד גרינברג, טל דן שריגש עיר שלמה ונמרוד לוי שהתעלה במאני טיים.
ויש עוד אחד שבלעדיו, ובעיקר בלי השלשה האדירה שלו בשניות הסיום של חצי הגמר, כל החגיגות לא היו מתרחשות. "אנחנו מבינים את המשמעות של להיות חלק מחבורה שבונה את ההיסטוריה של המועדון", אומר ל"ישראל היום" וויין סלדן, השחקן המצטיין של הפיינל פור, "הרגשנו את זה השבוע בשיחות עם תושבי העיר, הבעלים, המנהלים והאנשים מהעירייה. חוץ מזה, לא לכל השחקנים פה יהיו הזדמנויות לזכות בתארים נוספים בקריירה".
שעות ספורות לפני משחק חצי הגמר ביום שישי שעבר, שמע סלדן שטרנס קלארק, שחקן מכללות ואחד מחבריו הטובים, נהרג בתאונת דרכים בארה"ב. בנס ציונה העידו שהשחקן הסתובב שבור, ולאחר שקלע את סל הניצחון הדרמטי על פארמה פרם, התפרק בבכי והקדיש לחברו את הניצחון.
"הייתי הרוס כששמעתי על מותו של טרנס", הוא מספר והכאב עדיין נשמע בקולו, "עדיין כואב לי, זה אירוע מאוד עצוב, ורגע עצוב למדינה שלי (מסצ'וסטס, י"מ) ולחברים שלנו בבית.
הקריירה הטובה של סלדן כלל לא מובנת מאליה. הוא נולד ברוקסברי, אחת משכונות הפשע של בוסטון, וצעירים כמוהו בדרך כלל לא מגיעים לליגת הכדורסל הטובה בעולם. "אני מגיע מאזור שרובו מאוכלס בתושבים שחורים ולא כולם מקבלים הזדמנויות. התברכתי בהזדמנות שיכולתי לשחק כדורסל ולנצל את הכישרון שלי כדי לקבל מלגה ולהגיע לאן שהגעתי. אני יודע להעריך כל רגע, כי לא הרבה מהאזור שלי קיבלו את ההזדמנויות שקיבלתי".
בשנים האחרונות הוא הקים מחנה קיץ לילדים מהאזור בניסיון לסייע ולהדריך אותם לחיים טובים יותר. "אני מחזיר תודה לקהילה שלי. אנחנו מנסים לעשות טוב לילדים ולעזור להם בכל מה שאפשר. בקיץ הקרוב אטוס לשם, בסוף - זה הדבר החשוב ביותר".
