הודו קורסת תחת מגפת הקורונה

הקטסטרופה הבריאותית במדינה מגיעה לממדים בלתי נתפסים • יותר מ-2,000 חולים מתים בכל יום, וברחובות - תורים של שעות לצורך שריפת הגופות • דיווח מיוחד

מתחם שריפת גופות בעיר קאנפור // צילום: Navneet Jayaswal

המחזות המפחידים האלה נראים בכל מקום כעת בהודו: שורות ארוכות של גופות המתים מהקורונה המחכות לשריפה.  באזורים העירוניים דוגמת דלהי, בהופאל ומומבאי, אנשים נאלצים לחכות שלוש או ארבע שעות כדי שיוכלו לבצע את טקסי הפרידה הדתיים מיקיריהם המתים.

כדי לזרז את התהליכים, נוצרו באזורים משטחי שריפה מאולתרים לצד מתחמי המשרפות. "האש ממשטחי השריפה על גדות נהר ההינדון בעיר גאזיאבאד (כ־50 ק"מ מדלהי) אינה פוסקת לרגע", כתב העיתונאי ריאז האשמי.

"אנשים מביאים לפה גופות מדלהי וממקומות, אז טקסי ההלוויה פה גדלים", אומר פרמוד קומאר שארמה מגאזיאבאד, שאיבד בן משפחה למגיפה, "בתי החולים מוסרים מידע על מקרי המוות למשפחה בלבד, הרופאים והצוות הרפואי אינם מוכנים למסור מידע (לרשויות) גם כאשר מבקשים מהם". 

הסטטיסטיקה בהודו בלתי נתפסת: יותר מ־300 אלף מקרים חדשים מתגלים מדי יום - 40 אחוזים מסך האבחונים היומיים בעולם, ובסך הכל כבר יותר מ־16.6 מיליון הודים נדבקו בנגיף מאז תחילת המגיפה. בשבוע שעבר שברה המדינה את השיא העולמי במספר המקרים היומי. יותר מ־2,000 איש מתים כאן בכל יום, וזה רק אם סופרים את המקרים המקוטלגים ככאלה שנגרמו מהקורונה. בשל מחסור בזמן, חלק ממקרי המוות אינם נבדקים.  

בתוך 15 ימים, מספר המאושפזים היומי זינק מ־100 אלף ל־300 אלף. עכשיו הווירוס החל להתפשט גם לאזורי הכפר, שעד עתה לא הושפעו מקורונה. כך, למשל, אם עד לפני שבועיים כ־48 אחוזים ממקרי ההדבקה של הנגיף הגיעו ממדינת מהאראשטרה, עכשיו רק 20 אחוזים מהמקרים מקורם ממנה. למעשה, עתה אפשר לומר שמחצית ממקרי ההדבקה בהודו הם מחמישה שטחים אדמיניסטרטיביים: מהאראשטרה, צ'האטיסגאר, קרנאטקה, אוטר פרדש וטריטוריית דלהי, שם גם נמצאת הבירה. אחת מכל שלוש בדיקות באזור הבירה יוצאת חיובית. רוב המדינות בהודו מתקדמות לעבר סגר, ובחלק מהן הוטלו סגרים טוטאליים שיימשכו עד סוף החודש. במדינות מסוימות הטילו סגר חלקי באזורים מסוימים. אבל ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי ביקש מהמדינות להשתמש בסגר רק כמוצא אחרון. 

אחת הבעיות המרכזיות כעת היא המחסור במיטות ובמתקנים ראויים בבתי החולים. "איבדתי יותר מ־12 חברים בשבוע אחד", מספר דש דיפאק סינג, עורך דין מאוטר פרדש, "רבים מהאנשים מתו לא מקורונה, אלא בגלל הכאוס של הממשל. החולים נבדקים ואז מחכים לתשובה במשך זמן רב. עד שהיא מגיעה, הריאות של החולה כבר סובלות מנזק בלתי הפיך". מומחה מקומי לבריאות הציבור אומר כי המחדל לא היה מתרחש אילו הרשויות היו מנצלות את תקופת הרגיעה היחסית בתחילת המגיפה כדי להתכונן כראוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר