דו"ח: "העלייה ביחס החוב/תוצר של ישראל - נמוכה מאוד בהשוואה למדינות מובילות"

יחס החוב הציבורי לתוצר עלה בעשור האחרון ב-1.5%, בהשוואה לזינוק של 48% בגוש האירו וממוצע של 19.1% ב"מדינות הייחוס" – כפי שמוגדרות על ידי משרד האוצר. על פי הנתונים, שפורסמו היום (שלישי)במסגרת "דו"ח החוב" של החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג - מאז 2010 רק נורבגיה, דנמרק וגרמניה רשמו יחס חוב/תוצר שלילי – עם ביצועים טובים מישראל. 

צרפת מוליכה את הרשימה עם עליה של 63% בחוב לעומת התוצר בעשור האחרון, יפן עם יותר מ-46%, הממוצע בכלכלות מדינות ה-G20 עומד על כ-35%, ארה"ב עם עליה של יותר מ-27% ובשווייץ עלה יחס החוב/תוצר ביותר מ-6%. בערכים מוחלטים, יחס החוב/תוצר של ישראל עומד על 72.4% - נתון עדיף על הכלכלות המפותחות אך נמוך מ"מדינות הייחוס", הכוללות גם מדינות מתפתחות רבות: "בעשור האחרון מדינת ישראל בלטה לחיוב בהשוואה עולמית בהקטנת יחס החוב לתוצר", נכתב בדו"ח החשב הכללי. "המגמה העקבית להורדת יחס החוב לתוצר הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית לאורך שנים, אשר חיזקה את חוסנה הפיננסי של המדינה". 

יצוין כי עד 2020 ירד יחס החוב/תוצר ב-11%, אך משבר הקורונה הוביל להוצאות עתק של כ-105 מיליארד שקלים, אשר התבטאו בזינוק של 20% במלאי החוב בערך מוחלט ובעלייה של יותר מ-10% ביחס החוב לתוצר, אם כי באופן מתון בהשוואה למדינות העולם המערבי. לדברי רוטנברג, "היחס גדל בשיעור נמוך מהתחזיות בעיקר בזכות צמצום נמוך יחסית לתחזיות בתוצר, וכן כתוצאה מאינפלציה שלילית ומייסוף משמעותי של השקל אל מול הדולר והאירו בשנה החולפת".

לצורך כיסוי החוב, גייסה המדינה סכום שיא של 265 מיליארד שקלים בשנה החולפת – המהווים 230% בהשוואה לשנה רגילה. למרות עומס הגיוסים הגבוה, מדד החוב הקצר ביחס לתוצר עלה רק באחוז, והתייצב על 6% בתום השנה: "מדדים אלו נמוכים בהשוואה היסטורית וזאת כתוצאה מיישום מדיניות החשב הכללי להארכת החוב הממשלתי", מסביר החשב הכללי.

שיעור הוצאות הריבית ביחס לחוב ירד בשנה החולפת ביותר מחצי אחוז ועמד על 4.1% בשנת 2020. שיעור הוצאות הריבית מסך הוצאות הממשלה עמד על 7.9% בשנת 2020 לעומת 9.5% בשנת 2019. בדומה למגמה בשנים האחרונות, הוצאות הריבית בגין החוב המקומי הסחיר והחוב החיצוני ירדו בכ-900 מיליון שקלים בהשוואה ל-2019 והסתכמו בכ-17.6 מיליארד שקל. 

לעומתן הוצאות הריבית בגין איגרות חוב מיועדות עלו בכמיליארד שקל לעומת אשתקד והסתכמו בכ-12.4 מיליארד שקל. היקף הוצאות הריבית נותרו כמעט ללא שינוי ועמדו בשנת 2020 עמדו על כ-38 מיליארד שקל. רוטנברג מדגיש כי כעת, עם היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה בזכות החיסונים, "יידרש ביצוע של תכניות משמעותיות שיובילו את המשק לצמיחה. ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".

סגן בכיר לחשב הכללי וראש חטיבת המימון, גיל כהן, ציין: "התפרצות נגיף הקורונה והשלכותיו השליליות על שוקי ההון ונתוני המאקרו ובעיקרם העלייה החדה בגירעון הממשלתי בשל הגידול בהוצאות והפגיעה בהכנסות המדינה הפכה את השנה שחלפה לשנת שיא בהיקפי הגיוס שעמדו על כ-265 מיליארד שקל. היכולת לעמוד בצרכי המימון החריגים בתקופה של תנודתיות ואי וודאות רבה מעידה על איתנותה הפיננסית של המדינה ואמון המשקיעים בארץ ובחו"ל בכלכלה וביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה".