"מחירי הדירות יעלו השנה בשיעור חד־ספרתי גבוה"

בעלי נכסים ודירות בישראל אולי מחייכים בימים אלה, אך מי שאין ברשותו דירה ייאלץ לעבוד קשה יותר כדי לקנות אחת כזאת. סיבות לא חסרות - מחירי הדירות בישראל, על סמך העסקות שבוצעו בינואר ובפברואר השנה, טיפסו בכ־0.3% בהשוואה לדצמבר ולינואר האחרונים. בשנה האחרונה, בסיכומו של דבר, האמירו מחירי הדירות בארץ ב־4%.

ד"ר גיל מיכאל־בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של הבנק, מעריכים שהמגמה תימשך ואף "תואץ ותגיע לרמה חד־ספרתית גבוהה במהלך השנה. עלייה זו צפויה לשקף את התאוששות הביקוש מסיבות כלכליות ועקב ההתרחבות הדמוגרפית, וכן את המחסור בהיצע".

לפי נתוני הלמ"ס, שפורסמו עם מדד המחירים האחרון בערב יום העצמאות, מחירי הדירות החדשות הוסיפו לערכם 1.6% בינואר-פברואר 2021, לעומת דצמבר 2020 וינואר 2021. כמות העסקות של מחיר למשתכן צללה מ־30% בדצמבר-ינואר לפחות מ־24% בינואר-פברואר.

"ההתייקרות הזאת צפויה לגלוש בהדרגה לסעיף שירותי הדיור, הכלול במדד המחירים לצרכן", משערים כלכלני לאומי. להערכתם, המגמה הזו עלולה להשפיע בהמשך גם על מחירי השכירות, בשל הירידה בהתחלות הבנייה המלווה בגידול הדמוגרפי. כמו כן, השניים חוזים כי מדד המחירים לצרכן ב־2021 ינוע בין 1.5% ל־2%.

"בעלי דירות - תתפכחו"

וכאילו לא די בכך, בעקבות הקורונה חלה ירידה של 25% במתן היתרי בנייה להתחדשות עירונית. כך לפי דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מדובר בפרויקטים של פינוי־בינוי ותמ"א 38. הזמן הממוצע בין אישור תוכנית לבין הנפקת היתר עומד על שנתיים וחצי.

בסך הכל ב־2020 התקבלו יותר מ־12.8 אלף היתרים בתחום ההתחדשות העירונית - כ־80% מתוכם במיזמי תמ"א, היתר בפינוי־בינוי. ב־2019 היה מדובר ביותר מ־14.2 אלף היתרים.

הערים המובילות במתן היתרים הן קריית אונו, תל אביב, יהוד, חיפה ורמת גן. יותר מ־60% מהדירות שנמכרו במחוז תל אביב בשנה החולפת היו במסגרת התחדשות עירונית. משם חלה ירידה תלולה, ובמקום השני ניצב מחוז מרכז עם 17% בלבד. בדרום רק 8% הן בהתחדשות עירונית, בירושלים 3% ובצפון רק 1%.

חיים אביטן, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, דווקא אופטימי: "נאלצנו להתאים את עצמנו למצב הקיים ב־2020, ולמרות הקשיים השקענו 42 מיליון שקלים בתכנון ברחבי הארץ. בשנים הבאות, כאשר נוכל לחזור ולפעול ללא מגבלות, נראה עלייה הולכת וגדלה של היקפי ההתחדשות העירונית בישראל".

האדריכלית ענת לרנר, ראש מינהלת התחדשות עירונית יהוד מונוסון, אופטימית פחות. "עכשיו", היא מאבחנת, "כשמגיפת הקורונה הגיעה בישראל לכדי ריסון, מחויבים כל הגורמים הקשורים לתהליכי ההתחדשות העירונית להתייחס לנתוני הדו"ח ולבצע שינויים בהתנהלותם, כדי שהתחום יפיק יותר יחידות דיור, שנדרשות מאוד. בייחוד נכון הדבר על רקע הירידה המתמשכת בהתחלות הבנייה והעלייה במחירי הדיור וברמות הביקוש והמכירות. נתוני הדו"ח מראים כי מספר הרשויות המקומיות הפועלות לגיבוש תוכנית אב מוסדרת להתחדשות עירונית עדיין קטן. ככל שרשות תקדים ותגבש תוכנית אב בסדרי גודל מקיפים, עם כללים וחוקים ספציפיים לצרכיה ולאופייה, כך פחות פרויקטים יישארו על המדף, זמן מתן ההיתרים יתקצר באופן משמעותי, ויותר תוכניות יאושרו מתוקף התב"ע".

"אל תקשו על העיריות"

לרנר מותחת ביקורת משתמעת על בעלי הדירות, שלטענתה מקשים על הרשויות המקומיות בכך שגורמים לעיכובים ביישום התוכניות הללו.

"בעלי הדירות נדרשים גם הם להתפכח ולהבין שייתכן שתוכנית האב שתאשר הרשות המקומית שבתחומה הם גרים תכלול תב"ע עם תוספת קטנה בלבד לשטח הדירה ואפילו אפס תוספת", מדגישה לרנר. "על בעלי הדירות והיזמים להעריך את המאמץ של הרשות בכך שהיא מקבלת על עצמה אישור תוכנית כזו - תוכנית שמשמעותה העמסה על קופת העירייה בגין הוצאות על תשתיות; מבני ציבור ושירותים לתושבים בדירות החדשות ובאלו שמתווספות לפרויקט; ביקורת ציבורית גדולה על תוצאות שייקח זמן רב לראותן בשטח; וויתורים על היטלים בגין השבחה ואנרגיה רבה על הסברה מקיפה של צורך הרשות בתוכנית ההתחדשות העירונית".